ביקורת: "מוצאים את דורי"

כן, סוף סוף הגיע הסרט אליו חיכיתי אחרי תקופה שנראתה בעיני כמו מה שנראה כנצח - "מוצאים את דורי" ("Finding Dory")! 

אז האם ההמתנה הייתה "שווה את זה" או לא? בוא נתחיל בתקציר הסרט:

שנה לאחר אירועי "מוצאים את נמו", דורי (אלן דג'נרס), הדגה הכחולה והשכחנית, חיה בשלווה עם משפחתה החדשה - מרלין (אלברט ברוקס) ונמו (היידן רולנס הצעיר, שמחליף את אלכסנדר גולד מהסרט הראשון, שכמובן התבגר), עד שיום אחד היא מעורבת בתאונה ופתאום שב אליה הזיכרון החשוב ביותר - היא זוכרת את הוריה (דיאן קיטון ויוג'ין לוי). דורי, מרלין ונמו מחליטים לצאת למסע לחיפוש ההורים, כשבדרך דורי נלקחת למרכז לשיקום יצורים ימיים, ונמו ומרלין מתחקים אחר עקבותיה. במרכז דורי פוגשת יצורים ימיים שונים - האנק התמנון בעל שבע זרועות (אד או'ניל), כרישת הלוויתן דסטיני בעלת ראייה פגומה ( קייטלין אולסן) וביילי לוויתן הבלוגה, שחושב שהסונאר שלו התקלקל ( טיי בורל) - יצורים אלו וזכרונות נוספים שמציפים אותה מסייעים לדורי להמשיך במסע.

איך להתחיל? טוב קודם כל, הסרט הזה מוכיח שפיקסאר לא מפסיקה לספק סרטים נהדרים, עם בסיס רגשי חזק, דמויות בלתי נשכחות והומור מהנה. כמו כן, הוא מוכיח לכל אותם הספקנים שפיקסאר יכולה לעשות המשך ראוי לסרט קלאסי (כמובן מחוץ לטרילוגיית "צעצוע של סיפור" - הכוונה היא ל -"מכוניות 2" המושמץ, אותו דווקא חיבבתי) וגם לחדש ולהוסיף על המקורי.

לגבי הדמות הראשית, דורי כמובן, היא הפכה מדמות משנה קומית עם בעיה לא מזיקה בסרט הראשון, לדמות ראשית ודרמטית, עם נכות רצינית שמצליחה להחזיק את הסרט על גבה. שינוי זה מצליח הודות לאלן דג'נרס (קולה של דורי, והאחראית הראשית לקיומו של הסרט בשל הקמפיין הארוך להפקתו שערכה בתוכניתה), שמראה שהיא יכולה להיות גם דרמטית כשצריך ולא רק מצחיקה. גם מרלין ונמו חוזרים, והם לוקחים חלק יותר קטן בעלילת משנה, שאומנם לא מוסיפה הרבה לסיפור, אבל מיטיבה להציג את הכימיה בין האב לבן - מה שלא ראינו הרבה בסרט הראשון. לגבי הדמויות החדשות, הן באמת בלתי נשכחות וייזכרו לטובה מן הסרט, כאשר הבולט מביניהן הוא האנק,התמנון הרגזן שמסייע לדורי בדרכה במכון לחקר הים. עוד מפתיעים וזכורים לטובה הם שלישיית כלבי הים פלוק ( אידריס אלבה, בתפקיד השלישי שלו השנה בסרט של דיסני, אחרי "זוטופיה" ו - "ספר הג'ונגל"), ראדר (דומיניק ווסט) וג'רלד המוזר והמצחיק ( טורבין זאן בולוק, אנימטור באולפנים) שלהם יחסי אהבה שנאה.

אם חשבתי שב - "דינוזאור הטוב"  פיקסאר הגיעו לרמת האנימציה הכי משוכללת כיום, והפכו את המים למציאותיים ככל האפשר - בסרט הזה, הרמה עולה.. אם זה ביער האצות בקליפורניה או בשונית באוסטרליה, האנימציה מרהיבה, ריאליסטית וצבעונית. אם הסרט הראשון היה פלא טכנולוגי בזמנו - גם הסרט הנוכחי מתבלט מבחינת האנימציה. עוד דוגמה לכך היא האנק, דמות שלא הייתה יכולה להתקיים בסרט הראשון ולדברי יוצרי הסרט (על פי ספר 'מאחורי הקלעים' שקיבלתי מדודי במתנה ליום ההולדת :)) הוא הדמות הכי קשה שהאנימטורים בפיקסאר התמודדו איתה עד עכשיו.

את פסקול הסרט יצר המלחין תומס ניומן  שהוא מלחין הבית של במאי הסרט אנדרו סטנטון, שכבר עבד איתו על "נמו" ועל "וול אי". פסקול זה הרבה יותר מותח ורציני מהראשון, כיאה לתעלומה בסרט. בכל הנוגע לשירים, סטנטון רצה לסיים את הסרט כמו שסיים את הראשון - עם קאבר של שיר קלאסי. בסרט הראשון היה זה רובי וויליאמס שכיסה את "Beyond The Sea", והפעם הייתה זאת סיה שכיסתה את "Unforgettable". בשמיעה ראשונה לא ממש התחברתי לגרסה הזאת, אבל כשראיתי את הסרט הבנתי שהשיר מתקשר מצוין לנושא המרכזי של הסרט. 

כמובן שיש הרבה רפרנסים (אזכורים) ל -"נמו" ולסרטי פיקסאר אחרים כמיטב המסורת (מומלץ מאוד להישאר עד סוף הקרדיטים בשביל סצנה משעשעת שמאזכרת את הסרט הראשון - במילא לא יישארו רבים באולם בשלב הזה ;) ), אך הוא בכלל לא משחזר את העלילה של הסרט הראשון - כשם שהמשכים רבים נוהגים לעשות -  אלא מוסיף יותר הומור ואקשן שלא היו בסרט הראשון. זו כנראה הסיבה שהסרט עמד בראש שורת הרווחים שלושה שבועות ברציפות (!)- עד ש" החיים הסודיים של חיות המחמד" הגיע - בעוד שהוא שובר שיאים, כמו הפתיחה הרווחית ביותר של סרט אנימציה והסרט הרווחי ביותר של שנת 2016 עד עתה, אפילו יותר מ - "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים"! וזה עוד לפני שיצא בהרבה מדינות בעולם, אז הוא כנראה ימשיך ברצף השיאים..

רגע לפני סיום, אני רוצה לציין לטובה את הסרטון הקצר שמוקרן, כמו תמיד, לפני תחילת הסרט, וזה הוא "פייפר" ("Piper") - המספר סיפור מרגש ומדהים ויזואלית על חופמי קטן וחמוד שלומד להתגבר על פחדיו על שפת הים, באחד מהסרטונים הקצרים הטובים ביותר שהוציאה החברה.

לסיכום, אם אתם מאילו שמוטרדים מ - "הירידה באיכות" של סרטי פיקסאר והריבוי בהמשכים, אז דבר ראשון, פיקסאר הודיעו שהחל משנת 2019 ואילך יפסיקו ליצור ולהפיק סרטי המשך עד להודעה חדשה, ושנית, אם ההמשכים הולכים להיראות ככה, כשהם נעשים מתוך אהבה לסיפור ורצון להמשיך כדי להרחיבו ולא מתוך תאוות בצע, אז אין בכלל מה לדאוג אלא רק להמתין בסבלנות לבא. אומנם הוא לא מתעלה על הראשון, אך הוא עדיין מצטרף לרשימת הקלאסיקות וההצלחות של פיקסאר, ובזמן שמרבית "הבלוקבאסטרים" בקיץ המאכזב הזה נכשלים רווחית וביקורתית ( אני מסתכל עליך, "היום השלישי: התחדשות"), "מוצאים את דורי" הוא מפלט נהדר מהמצב המדאיג במציאות ובקולנוע...


״מוצאים את דורי״ ("Finding Dory"), ארה"ב 2016 - חמישה מתוך חמישה כוכבים
במאים: אנדרו סטנטון ואנגוס מקליין
משך הסרט: 97 דקות
שחקנים: אלן דג'נרס, אלברט ברוקס, אד או'ניל, היידן רולנס

ביקורת: "המשפחה הפרסית שלי" ו - "התכתבות"

אז הנה, פיניתי לי קצת זמן מתקופת הבגרויות, והיום אני הולך לכתוב על שני סרטים שראיתי בחופשת הפסח:

״המשפחה הפרסית שלי״:

נתחיל בכך שהשם העברי לא תואם כלל את השם הצרפתי המקורי ("Nous Trois Ou Rien" - שלושתינו או כלום, בתרגום חופשי ) או אפילו את האנגלי ("All Three Of Us") - שקשורים לעלילת הסרט עצמה, אלא משחק מילים על שמות של סרטים מפורסמים ( "החתונה היוונית שלי" לדוגמה..).

אחרי שהבהרתי זאת, בוא נעבור לעלילה כמובן: זהו סיפורו של היבאט, צעיר פרסי ממשפחה מרובת ילדים, שהתנגד למשטר השאה האיראני, וישב בכלא בו חווה התעללות - פיזית ונפשית. לאחר 7 שנים בכלא, היבאט משתחרר, מוצא אהבה וביא איתה ילד לעולם - אך על רקע עליית חומייני לשלטון בשנת 79', מבינים היבאט ואשתו כי איראן היא כבר לא הארץ בשבילם, ולכן הם מוכנים לעשות הכל ולעזוב את ביתם למען עתיד טוב יותר..

הסיפור הוא רציני ומרגש כפי שהוא נשמע, אבל בכל זאת היתרון הגדול של סרט זה - שמביא הכוכב הראשי, התסריטאי והבמאי קיירון (Kheiron) - הוא תיבולו בהומור רב. הסרט רווי בהומור חכם ושנון, ובכל זאת מצליח לשמור על הלב, המסר ולהציג במקביל רגעים קשים. זה הוא בדיוק סוד הקסם שלו - הוא מצליח להיות דרמה קומית אמיתית איפה שרבים כשלו.
לא אגלה לכם את הקשר האמיתי בין קיירון לעלילת הסרט ( חוץ כמובן מתפקידיו על המסך ומאחורי הקלעים) כדי לא להרוס לכם את ההפתעה, אבל כן אמליץ בחום לראות את הסרט כל עוד הוא בבתי הקולנוע...

״המשפחה הפרסית שלי״ ("All Three Of Us"), צרפת 2015 - חמישה מתוך חמישה כוכבים
במאי: קיירון
משך הסרט: 102 דקות
שחקנים: קיירון, ליילה בקטי, ג'רארד דרמון


״התכתבות״:

ונעבור לסרט הבא, שלגביו יש לי דעות חלוקות: הסרט "התכתבות" מספר על איימי, סטודנטית צעירה המנהלת רומן עם פרופסור מזדקן לאסטרופיזיקה בשם אד, ועובדת כפעלולנית בסרטי אקשן. הרומן עם אד עוזר לאיימי  לנהל את חייה בלי להיזכר בטראומות העבר, אך במהלך נסיעה לחו"ל אד מת. אם כך, איך הקשר עדיין ממשיך?
אז בוא נתחיל עם הטוב: ג'רמי איירונס עושה כאן שוב עבודה טובה בתור אד, גם כשהתסריט מתפתל מדי; הנופים מדהימים, כאשר חלקים נרחבים של הסרט מצולמים באיטליה ובאנגליה; המוזיקה, שאניו מוריקונה הוותיק הלחין, מצויינת; ובקטעים רבים הסרט מצליח לרגש ולמתוח את הצופה. 

אך למרבה הצער , יש גם בעיות: הסרט מבויים ע"י ג'וזפה טורנטורה - שביים את "סינמה פרדיסו" הקלאסי - ולכן התסריט נכתב באיטלקית ורק לאחר מכן תורגם לאנגלית - דבר שניתן לחוש אותו בסרט. זה לא שהמילים אינן נכונות מבחינת דקדוק, או שאינן הגויות נכון - אך ניתן להרגיש שאלו לא משפטים שאדם ששפת אמו היא אנגלית ינסח. לתחושה זו מוסיפה העובדה שאלגה קורלינקו, שמשחקת את איימי, לא דוברת אנגלית שוטפת. 
עוד בעיה היא אורך הסרט: הסרט הוא 116 דקות - די ארוך אך לא מאוד - אבל ברגעים מסויימים נדמה כי הוא נמשך לעד, כאשר סצנות רבות הן תיאורים פיזקליים ארוכים מפי אד. כמו כן,  ישנם קטעים רבים ונקודות מפנה בסרט שהן מסובכות יתר על המידה, כך שהצופה הרגיל יתקשה לעקוב אחריהן. ולבסוף, אולי הבעיה החמורה ביותר, הסרט מפספס הזדמנות פז לעסוק בנושא גניבת זהויות ברשת - נושא עדכני ורלוונטי לימינו. 
אבל זהו, סיימתי להתלונן, והמסקנה הסופית שלי מסרט זה שהוא סרט מיוחד מאוד - לטוב ולרע, ובכל זאת אני ממליץ לראות אותו - בשביל התרשמות עצמית ובשביל לראות קולנוע קצת אחר..

״התכתבות״ ("The Correspondence"), איטליה 2016 - שלושה מתוך חמישה כוכבים
במאי: ג'וזפה טורנטורה
משך הסרט: 116 דקות
שחקנים: אולגה קורילנקו, ג'רמי איירונס, שונה מקדונלד

הערה: תודה רבה לורד שביט מהבלוג "אבק דיגטלי", שסידרה לי ולאימי כרטיסים ל - "התכתבות"; קישור - אבק דיגטלי

ולסיום:

הקיץ כאן, ואיתו שוברי הקופות. האחד שאליו אני הכי מצפה הוא כמובן "מוצאים את דורי" ("Finding Dory"), שעולה לאקרנים אצלנו ב - 23 לחודש. בינתיים הנה הטריילר האחרון ושני קליפים חדשים:

זהו להפעם, מקווה לשוב בקרוב ותיהנו בקולנוע!

ביקורת: "לב רחב" ו - "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"

בינואר האחרון, ראיתי שני סרטים; כל אחד מהם מז'אנר אחר, אך שניהם הצליחו להפתיע אותי לטובה והיו שונים מאוד מהרושם הראשוני שלהם עליי:

"לב רחב":

אז ראשית, אתחיל ואגיד שבתור סרט שסווג כדרמה קומית, הוא לא קומי כלל וכלל - אפילו מעט מדכא, אך זה לא אומר שהסרט אינו מוצלח. בקצרה - עלילת הסרט סובבת סביב פוסי, רווק בן 40 גדל מימדים אך רחב לב, שחי עם אימו בביתה. הוא עובד בנמל התעופה, ועם מעט החברים שיש לו הוא מבלה את זמנו בשיחזור מודלים של קרבות מלחמת העולם השנייה. אך דווקא כשהחבר החדש של אימו קונה לו כמתנת יום הולדת קופון לשיעור ריקוד, חייו משתנים.

כפי שאפשר להבין משם הדמות, הסרט הוא סרט איסלנדי, הראשון שהוקרן אי פעם בארץ, ודווקא הריחוק של המדינה מאיתנו והשפה המעט מוזרה שדוברים בה מתקשרת לדמותו של פוסי עצמו. גם הוא בודד, שונה, לא מובן אך בסך הכל אדם עם כוונות טובות ו - כמו שם הסרט - בעל לב רחב. אז למה הסרט מדכא ולא מצחיק?
ובכן, הוא מציג את האמת המרה בחיים - דווקא אלו שכן טובי לב, הם לרוב אלו שהחיים לא משחקים להם לטובה -לדוגמה - ולא אחשוף יותר מידי פרטים - גם היחסים עם מושא אהבתו של פוסי לא הולכים כמתוכנן.
השחקנים, ובמיוחד השחקן הראשי (שבמקצועו הוא בכלל סטנדאפיסט!) עושים עבודה נהדרת, וכן, למרות הריחוק ולמרות השפה ולמרות הטון הכבד, זהו סרט נהדר, והוא צפיית חובה לחובבי קולנוע באשר הם..

״לב רחב״ ("Virgin Mountain"), איסלנד 2015 - חמישה מתוך חמישה כוכבים
במאי:  דאגור קארי
משך הסרט: 94 דקות
שחקנים: גונאר יוהנסון



"מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר":

אתחיל בכך שאני רחוק מלהיות מעריץ של "מלחמת הכוכבים" - לא ראיתי את הסרטים, אני מכיר רק את הדמויות הבסיסיות ואת הסיפור בגדול. את השאר למדתי מסרטונים ברשת, מאזכורים בסדרות שונות ומהאינטרנט ככלל. אך כשהגעתי לסרט הנ"ל, יחד עם חבריי מהשכבה, הבנתי מה הקסם של הסדרה הזו בעיני רבים: הנאה או בריחה מהמציאות... אין מה להגיד, הסרט מהנה, מצחיק - להפתעתי, שכן חשבתי שהוא ייקח את עצמו ברצינות רבה - ויפה מבחינה ויזואלית.
אז הסיפור בקצרה, בלי לעשות ספויילרים (למרות שאני די בטוח שמי רצה לראות את הסרט, ראה את הסרט בארבעת החודשים שעברו כבר מצאתו לאקרנים), מתרחש שלושים שנה לאחר הסרט האחרון בסדרה, "שובו של הג'דיי", כאשר ריי הנוודית ופין - סטורמטרופר (חייל האימפריה) שמרד ועבר ל -"צד הטוב" צריכים לעמוד, בעזרתם של האן סולו וצ'ואבקה כמובן, מול המסדר הראשון הנבזי - מעין המשך לאימפריה - בראשות קיילו רן 
(אדם דרייבר).

אז כמו שאמרתי האפקטים מרהיבים אך עדיין יש שימוש בבובות כמו בסדרה  הראשונה, השחקנים עושים את עבודתם נאמנה: בין אם זה הוותיקים - האריסון פורד (האן סולו), מארק האמיל (לוק סקייווקר) - או החדשים והדי אנונימיים, שאני חייב לתת להם קרדיט - דייזי רידלי ( ריי) היפה והמוכשרת (שגם חוגגת היום יום הולדת ;) ), ג'ון בויגה החביב והמצחיק (פין), ואוסקר אייזק (פו דמרון) - אותו אפשר להגיד שזיהיתי ראשון ב -"בתוך לואין דיוויס" של האחים כהן מלפני מספר שנים...
יש כמובן גם מספר בעיות: הסרט ארוך מאוד (135 דקות!), לא כל פרטי העלילה מוסברים ׁׁ(כנראה כדי להשאיר חלק להמשכים) ובכל זאת הסרט כן לוקח את עצמו בצורה רצינית מדי לפעמים, כיאה לסרט מדע בדיוני.

אבל בכל זאת, אם אתם רוצים סרט קצת יותר קליל, אקשן - שדי מצליח בימים אלו (תשאלו את ההכנסות של הסרט) - ונוסטלגיה, אם אתם מעריצים (אבל אז אתם לא צריכים לקרוא את זה בכלל, כי בטח כבר קניתם את 
ה - dvd או הבלו ריי), אז הסרט הזה הוא בשבילכם.

"מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר" ("Star Wars: The Force Awakens"), ארה"ב 2015 - שלוש וחצי מתוך חמישה כוכבים
במאי:  ג'יי ג'יי אברהמס
משך הסרט: 135 דקות
שחקנים: דייזי רידלי, ג'ון בויגה, אדם דרייבר, אוסקר אייזק, האריסון פורד, קארי פישר, לופיטה ניונגו ומארק האמיל

מקווה לכתוב שוב בקרוב, עם סרטים חדשים ומעניינים :) דניאל

2015 - סיכום שנה בקולנוע

אז זהו, עוד שנה חלפה לה במהירות רבה ( לפחות לי ) והגיע הזמן לבדוק מה היה מצבו של הקולנוע השנה? רבים טענו כי 2015 הייתה השנה של הוליווד, עם הצלחות קופתיות וביקורתיות. האם זה באמת מה שקרה? בואו נבדוק.

דרמה

קטגוריה זו הייתה רווחית יחסית השנה, בנוסף לביקורות המהללות. בין הסרטים שיצאו לאקרנים היו:

"צלף אמריקאי" ("American Sniper") - קלינט איסטווד חוזר לתפקיד הבמאי ומשתף פעולה עם בראדלי קופר בסרט על קשיי המלחמה בעיראק. הסרט הצליח מאוד בקופות בארה"ב בפרט ובעולם בכלל, ואף גרף כמה מועמדויות באוסקר 2015.

"גשר המרגלים  ("Bridge Of Spies") - גם ספילברג חזר השנה, עם סרט בכיכובו של טום הנקס, על עורך דין פשוט שנקלע לפרשיה בינלאומית בצילה של המלחמה הקרה. גם הסרט הנ"ל היה רווחי מאוד. אני מניח שמלחמות היו כנראה נורא רווחיות השנה..

"סטיב ג'ובס" ("Steve Jobs") - עוד סיפור שחזר השנה היה סיפורו של היזם סטיב ג'ובס, לאחר הסרט הכושל מ -2013 בכיכובו של אשטון קוצ'ר. הפעם מייקל פאסבנדר מגלם את ג'ובס, בסרט שמציג את הצדדים הפחות נעימים שלו לצד הכריזמה והחדשנות.

"ג'וי" (" Joy")  - הבמאי דיוויד או ראסל חוזר שוב עם השחקנים הקבועים שלו - ג'ניפר לורנס, בראדלי קופר ורוברט דה נירו - לסרט על אישה שהצליחה לבנות את עצמה במו ידיה ולהפוך לאושיה בערוץ הקניות האמריקאי. כן, אני מניח שזה יותר רציני ממה שזה נשמע.
  
"Straight Outta Compton" - סיפור עלייתה ונפילתה של להקת היפ הופ, שהצליח מעל המצופה וסחף צופים ומבקרים רבים.

ועוד כמה:

"קריד" ("creed") - רוקי חוזר, והפעם בתור מאמן.

"מג'יק מייק Magic Mike XXL") "XXL") - השם מסגיר את העלילה..

"אוורסט" ("Everest") - כנ"ל.

"סיקאריו" ("Sicario") - סרט על קשייה של משטרת הגבולות בין ארה"ב למקסיקו.

"מר הולמס" ("Mr. Holmes") - מבחינתי, בין הסרטים הכי טובים של השנה ( תוכלו לקרוא עוד בביקורת שלי על הסרט).

"ליד הים" ("By The Sea") - בראד ואנג'לינה, רדו מאיתנו.

 "על חבל דק" ("The Walk") - הבמאי רוברט זמקיס חוזר לעבר, ליתר דיוק ל -1974, להליכה על חבל דק ברום, בין שני בנייני התאומים בני יורק שביצע האקרובט הצרפתי פיליפ פטי.

וכמה "פלופים":

"חוקי הפשע" ("Black Mass") - ג'וני דפ, אתה מסוגל ליותר טוב מזה.

"בלב ים" ("In The Heart Of The Sea") - כנראה ש -" מובי דיק" כבר לא "אין".

"חמישים גוונים של אפור" ("Fifty Shades Of Grey") - אני לא בטוח שזו דרמה בכלל. או משהו שראוי להיקרא סרט עלילתי.

וגם כמה שסווגו כ - "דרמות קומיות":

"לב רחב" ("Virgin Mountain") - סרט נהדר, אך כלל לא מצחיק. ארחיב עליו בביקורת בקרוב.

"משפחת בלייה" ("La Famille Bélier") ו - "החופשה הסקוטית שלי" (" What We Did On Our Holiday") - סרטים שמוכיחים איך נוגעים ללב הצופים כשעוסקים בנושאים קשים, עם קורטוב הומור.

וסרטים ישראליים כמובן, שגם השנה סיפקו את הסחורה:
"המילים הטובות","באבא ג'ון", "חתונה מנייר", "הגננת", "מיתה טובה", "את לי לילה" ועוד..

קומדיה 

כאן יש לנו קצת פחות סרטים, שכן קטגוריה זו הוזנחה מעט השנה:

"אסון מהלך" ("Trainwreck") - הקומיקאית היהודייה המצליחה, איימי שומר, עברה השנה למסך הגדול וגייסה קומיקאי אחר ידוע, ביל היידר, ושחקן כדורסל שאולי שמעתם עליו, לברון ג'יימס, כדי שיעזרו לה לספר סיפור מעין אוטוביוגרפי, בדומה לתוכנית בכיכובה.

"מרגלת" ("Spy")  - עוד קומיקאית שכוכבה עולה בשנים האחרונות היא מליסה מקארת'י, שחזרה ב 2015 לאקרנים כסוכנת CIA שלומיאלית שנאלצת להציל את המצב כאשר העניינים משתבשים. השנה מקארת'י תככב בעיבוד הנשי ל -"מכסחי השדים".

"הלילה שלפני" ("The Night Before ") - קומיקאי יהודי נוסף שכיכב השנה הוא סת' רוגן, שלאחר הסערה הגדולה סביב סרטו "ראיון סוף" ב -2014  (שגרר איומים מצפון קוריאה וסכנה לחברת "סוני"), החליט להתרכז בנושא יותר קטן ו -"פחות" שערורייתי - דת. אליו מצטרפים השחקנים ג'וזף גורדון לוויט ואנתוני מאקי.

"איש ללא היגיון" ("Irrational Man") - ובמעבר חד, היצירה השנתית של וודי אלן, שחגג השנה 80, הייתה "איש ללא היגיון" בכיכובם של חואקין פיניקס ואמה סטון. פיניקס מגלם פרופסור לפילוסופיה שעובר משבר אישי, ומתחבר עם קולגה ועם סטודנטית מבריקה (סטון), אך מה שבאמת מעסיק את הפרופסור הוא לבצע את הפשע המושלם - ללא מניע, אך כזה שיהפוך את העולם לטוב יותר.

ועוד כמה שראוי להזכיר:

"המתמחה" ("The Intern") - דה נירו ואן הת'וואי בסיפור שלא מחדש הרבה.

"חופשה בהפרעה" ("Vacation") - המשכון לסדרת סרטי "נשיונל למפון", משנות השמונים, בכיכובו של צ'בי צ'ייס .

"טד 2" ("Ted 2") - כאילו לא הספיק לנו טד 1.

"משחק באש" ("Burnt") - שוב בראדלי קופר, הפעם בתור שף.

"פיץ' פרפקט 2" (" Pitch Perfect 2") - סרט ההמשך ללהיט משנת 2012 על להקת בנות בתיכון.

וכמה פלופים:

"פיקסלים" ("Pixels") - אני חושב שאדם סנדלר הוא דוגמה טובה לאדם שלא יודע איך לעשות סרטים.

"מרדף לוהט" ("Hot Pursuit") - לא ממש לוהט ...

"צ'ארלי מורדכי" (" Mortdecai") - לג'וני דפ יש בזמן האחרון יכולת לבחור סרטים גרועים. נקווה שיאבד אותה.

 פנטזיה / מד"ב / אקשן / קומיקס

קטגוריות אלו היו המוצלחות ביותר השנה, ובין היתר שברו שיאים קולנועיים רבים - בקופות ומחוצה להן:

"עולם היורה" ("Jurassic World") - אחד הסרטים המצליחים ביותר של השנה הוא בעצם מעין המשך לסרט המקורי של ספילברג מ - 93'. הפעם בלי ספילברג במושכות, אך עם כריס פראט (שהוביל ב -2014 שני סרטים לפסגת שוברי הקופות - "שומרי הגלקסיה" ו - "סרט לגו") בתפקיד הראשי וקולין טרוורו בתור הבמאי, אשר היה אנונימי למדי עד לסרט זה. כל אלה והדינוזאורים המפחידים, הובילו את הסרט להיות הסרט הרווחי ביותר של שנת 2015 ובמקום הרביעי ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר אי פעם. עד שהגיע "מלחמת הכוכבים"...

מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"("Star Wars: The Force Awakens") - על הסרט הזה באמת אין לי מה להוסיף ומה שכן יש לי, אכתוב בביקורת בקרוב - רק אציין שהסרט הוא כרגע הסרט הרווחי ביותר אי פעם באמריקה הצפונית...

 "הנוקמים: עידן אולטרון" ("Avengers: Age of Ultron") - התוצר החשוב של מארוול לשנת 2015 - שהמשיך את עלילות איירון מן, קפטן אמריקה, הענק הירוק ועוד -  והפך לסרט השביעי המרוויח ביותר בכל הזמנים.

"אנט מן" ("Ant - Man") - התוצר השני של מארוול לשנה היה סרט קטן יותר שהתרכז בגיבור על קטן יותר (תרתי משמע), אך בכל זאת הצליח להרשים את הצופים והמבקרים.

"להציל את מארק וואטני" ("The Martian") - מאט דיימון הוא מארק וואטני, אסטרונאוט שנחשב למת וננטש במאדים על ידי צוותו. סרט זה של הבמאי רידלי סקוט ("הנוסע השמיני", "תלמה ולואיז") זכה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מחזמר (מוזר???) בטקס גלובוס הזהב האחרון, והוא מועמד כרגע בשבע קטגוריות באוסקר הממשמש ובא, בין היתר לקטגוריית הסרט הטוב ביותר.

"ספקטר"("Spectre") - ג'יימס בונד חוזר בפעם ה- 25 למסכי הקולנוע, והפעם הוא עומד פנים אל מול פנים מול הארגון המרושע "ספקטר". בתור מה שכנראה אמורה להיות הופעתו האחרונה של דניאל קרייג בתפקיד ג'יימס בונד (אותו גילם בארבעת הסרטים האחרונים) הסרט לא זכה לביקורות מהללות, אך הקהל הצביע ברגליים.

"מקס הזועם: כביש הזעם" ("Mad Max: Fury Road") - סדרת הסרטים על העולם העתידני והאפוקליפטי בכיכובו של מל גיבסון חזרה לסרט נוסף - שלושים שנה אחרי הסרט הקודם. הפעם מככבים השחקן טום הארדי והשחקנית שרליז ת'רון. בגדול ההגדרה לאוברייטדover-rated היא הסרט הזה, משום שהוא זכה להצלחה רבה, הוכרז בידי רבים לסרט השנה כשהוא עוקף מתמודדים טובים בהרבה, והוא אפילו מועמד ל - 10 ( !) קטגוריות באוסקר.. מישהו מוכן להסביר לי על מה ולמה בדיוק?

ועוד כמה:

"מהיר ועצבני 7 " ("Furious 7") - עוד פרק בסדרת סרטי המכוניות והאקשן. השונה בסרט זה הינה העובדה שמפיקיו נאלצו להתמודד עם מותו של אחד מכוכבי הסדרה, פול ווקר, בתאונת דרכים במהלך הצילומים.

"סינדרלה" ("Cinderella") - עיבוד לייב אקשן של דיסני לאגדה המפורסמת ולסרט האנימציה מ - 1950.

"משחקי הרעב: עורבני חקיין -חלק 2" ("The Hunger Games: Mockingjay - Part 2") - זה נגמר סוף סוף..

"קרימזון פיק" (" Crimson Peak") - רומן גותי מבית היוצר של הבמאי גיילרמו דל טורו, שלצערי הרב הוקרן רק במספר מועט של בתי קולנוע ברחבי הארץ.

"צמרמורת" ("Goosebumps") - סדרת ספרי האימה לילדים ונוער, עובדה למסך הגדול. למה? שאלה טובה..

"בחזרה למחר" ("Tomorrowland ") - בראד בירד, במאי הבית של פיקסאר, שעבד בין היתר גם ב -
"משפחת סימפסון", חוזר לביים סרט לייב אקשן בכיכובם של ג'ורג' קלוני ויו לורי.

"משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים" ("Mission Impossible: Rouge Nation") - בהמשך ישיר ל - "בחזרה למחר" - "משימה בלתי אפשרית" הוא הסרט החמישי בסדרת הסרטים המבוססת על הסדרה המיתולוגית והמשך לסרט "קוד הצללים", שביים, למרבה ההפתעה, בראד בירד.

"קינגסמן: השירות החשאי" ("Kingsman: The Secret Service") - סרט קומיקס קליל יותר ומוצלח יותר מן הסרטים של מארוול.

"אבוללה" - סרט פנטזיה תוצרת בית, שנראה כמו תוצרת הוליווד בשל האפקטים המיוחדים והעלילה. נקווה לעוד סרטים כאלו בנוף הישראלי.

וכמה פלופים:

"שליחות קטלנית: ג'נסיס" ("Terminator: Genisys'") (הכתיב במקור) - שוורצנגר הבטיח שהוא יחזור, אבל הוא לא הבטיח שזה יהיה טוב.

"ארבעה מופלאים" ("Fantastic Four") - מופלאים הם לא.

"עלייתה של ג'ופיטר" ("Jupiter Ascending") - עדיף שמילה קוניס וצ'אנינג טייטום יישארו בקומדיות.

"פן" ("Pan") - דווקא חבל, נראה בהתחלה כעיבוד מבטיח לפיטר פן.

אנימציה

והגענו לקטגוריה האחרונה אך לטעמי המצליחה ביותר:

"הקול בראש" (" Inside Out") - וואו, בלי שום ספק, זה אחד הסרטים שמוכיחים למה פיקסאר היא מה שהיא כיום והראתה לכל המזלזלים מה הם מחמיצים. עם רעיון יצירתי, אנימציה חדשנית, קאסט נהדר ומסר אמיתי, הצליח הסרט לזכות בכל התארים האפשריים עד עכשיו - הוא לא אכזב בקופות, ומועמד כרגע בקטגוריות סרט האנימציה הטוב ביותר ותסריט מקורי בטקס פרסי האוסקר (לדעתי הייתה מגיעה לו  גם מועמדות לסרט הטוב ביותר ולפסקול הטוב ביותר), לאחר שניצח בטקס פרסי גלובוס הזהב.

"הדינוזאור הטוב" ("The Good Dinosaur") - פיקסאר המשיכה עם רצף ההצלחות השנה (בפעם הראשונה בתולדות האולפן - שני סרטים בשנה אחת) והביאה לנו את "הדינוזאור הטוב" - שאולי לא זכה לביקורות מהללות במיוחד (ולא בצדק לדעתי), אך עמד בסטנדרטים שהציב "הקול בראש" לפניו, והוסיף אנימציה מרהיבה וריאליסטית, סיפור נוגע ללב ודמויות בלתי נשכחות.

"סנופי וצ'ארלי בראון - פינאטס: הסרט" ("The Peanuts movie") - כן, מאחורי השם המסורבל והארוך הזה בעברית, עומד סרט שנתן פייט רציני לפיקסאר, נשאר נאמן למקור הקלאסי והחזיר קצת תמימות ופשטות למסך. אחרי הכל, צ'ארלי בראון הוא לא כזה לוזר.

"המיניונים" ("Minions") - גם אם הסרט אינו משתווה לסרטים הקודמים שהצגתי בקטגוריה, המיניונים החמודים הצליחו לשבור את הקופות ולהפוך לסרט האנימציה השני הרווחי ביותר בכל הזמנים ולסרט במקום ה- 11 ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר אי פעם. יש סיבה כנראה לכך שהמיניונים נמצאים כיום בכל מקום.

ועוד כמה:

"בובספוג מכנס מרובע: הסרט" ("The SpongeBob Movie: Sponge Out of Water") - בסרט ההמשך לסרט מ - 2004, בובספוג וחבריו יוצאים לעולם האמיתי בחיפוש אחר ספר מכושף, ונתקלים בפיראט מרושע ( אנטוניו בנדרס) שמעוניין במתכון הסודי של קציצת הסרטן.

"שון כבשון: הסרט" ("Shaun The Sheep Movie") - עיבוד לסדרת הטלוויזיה. את הסדרה יצר ניק פארק, האחראי גם ל "וואלס וגרומיט".

"מפלצת של מלון 2" ("2 Hotel Transylvania ") - סרט ההמשך לסרט מ -2012 על - כפי שניחשתם - בית מלון למפלצות. בסרט מככבים אדם סנדלר ( כן, גם לכאן הוא הגיע..), סלינה גומז, מל ברוקס ועוד..

"בית" ("Home") - סרט על חייזר קטן שבורח מבני עמו ומתחבר לילדה צעירה. יחד הם יוצאים למסע בכדור הארץ הנכבש בידי גזע חייזרי.

"הנסיך הקטן" ("Le Petit prince") - עיבוד צרפתי - אנגלי לקלאסיקה הספרותית שכתב אנטואן דה סנט
 אכוזפרי.

 הערה: הסרטים " האיש שנולד מחדש", "מכונת הכסף", "ספוטלייט", "חדר", "45 שנים" ועוד לא נכללו בסיכום זה למרות שהם מועמדים לפרסי האוסקר הקרבים ובאים, מכיוון שיצאו אצלנו לאקרנים רק בחודש האחרון.

אז מה מצפה לנו בשנה החדשה? הנה כמה דוגמאות:

23.6 - "מוצאים את דורי" ("Finding Dory")  

 

18.2 - "יחי הקיסר!" ("! Hail, Caesar") 

15.7 -"מכסחות השדים" ("Ghostbusters")

 

17.3 - "קונג פו פנדה 3" ("Kung Fu Panda 3") 

17.3 - "זולנדר 2 " ("Zoolander 2")

14.4 - "ספר הג'ונגל" ("The Jungle Book")

24.3 - " זוטרופוליס" ("Zootopia")

 1.7 - "הע"יג" (" The BFG") - ענק ידידותי גדול

26.5 - "אליס מבעד למראה" ("Alice Through The Looking Glass")

11.2 - "ארץ פצועה"

 4.11 - "דוקטור סטריינג" ("Doctor Strange")

 ועוד ועוד..

אז זו הייתה השנה בקולנוע, ונאחל שהשנה החדשה תהיה מוצלחת, חדשנית, מצחיקה, מרגשת, מותחת ורגועה באולם הקולנוע ומחוצה לו..
מה היה הסרט האהוב עליכם בשנה החולפת? חושבים שהחמצתי משהו? ומה הסרט לו אתם מצפים בשנה הנוכחית?

תודה על הקריאה, ונתראה בקרוב :)