אז הנה, פיניתי לי קצת זמן מתקופת הבגרויות, והיום אני הולך לכתוב על שני סרטים שראיתי בחופשת הפסח:
״המשפחה הפרסית שלי״:
נתחיל בכך שהשם העברי לא תואם כלל את השם הצרפתי המקורי ("Nous Trois Ou Rien" - שלושתינו או כלום, בתרגום חופשי ) או אפילו את האנגלי ("All Three Of Us") - שקשורים לעלילת הסרט עצמה, אלא משחק מילים על שמות של סרטים מפורסמים ( "החתונה היוונית שלי" לדוגמה..).
אחרי שהבהרתי זאת, בוא נעבור לעלילה כמובן: זהו סיפורו של היבאט, צעיר פרסי ממשפחה מרובת ילדים, שהתנגד למשטר השאה האיראני, וישב בכלא בו חווה התעללות - פיזית ונפשית. לאחר 7 שנים בכלא, היבאט משתחרר, מוצא אהבה וביא איתה ילד לעולם - אך על רקע עליית חומייני לשלטון בשנת 79', מבינים היבאט ואשתו כי איראן היא כבר לא הארץ בשבילם, ולכן הם מוכנים לעשות הכל ולעזוב את ביתם למען עתיד טוב יותר..
הסיפור הוא רציני ומרגש כפי שהוא נשמע, אבל בכל זאת היתרון הגדול של סרט זה - שמביא הכוכב הראשי, התסריטאי והבמאי קיירון (Kheiron) - הוא תיבולו בהומור רב. הסרט רווי בהומור חכם ושנון, ובכל זאת מצליח לשמור על הלב, המסר ולהציג במקביל רגעים קשים. זה הוא בדיוק סוד הקסם שלו - הוא מצליח להיות דרמה קומית אמיתית איפה שרבים כשלו.
לא אגלה לכם את הקשר האמיתי בין קיירון לעלילת הסרט ( חוץ כמובן מתפקידיו על המסך ומאחורי הקלעים) כדי לא להרוס לכם את ההפתעה, אבל כן אמליץ בחום לראות את הסרט כל עוד הוא בבתי הקולנוע...
״המשפחה הפרסית שלי״ ("All Three Of Us"), צרפת 2015 - חמישה מתוך חמישה כוכבים
במאי: קיירון
משך הסרט: 102 דקות
שחקנים: קיירון, ליילה בקטי, ג'רארד דרמון
״התכתבות״:
ונעבור לסרט הבא, שלגביו יש לי דעות חלוקות: הסרט "התכתבות" מספר על איימי, סטודנטית צעירה המנהלת רומן עם פרופסור מזדקן לאסטרופיזיקה בשם אד, ועובדת כפעלולנית בסרטי אקשן. הרומן עם אד עוזר לאיימי לנהל את חייה בלי להיזכר בטראומות העבר, אך במהלך נסיעה לחו"ל אד מת. אם כך, איך הקשר עדיין ממשיך?
אז בוא נתחיל עם הטוב: ג'רמי איירונס עושה כאן שוב עבודה טובה בתור אד, גם כשהתסריט מתפתל מדי; הנופים מדהימים, כאשר חלקים נרחבים של הסרט מצולמים באיטליה ובאנגליה; המוזיקה, שאניו מוריקונה הוותיק הלחין, מצויינת; ובקטעים רבים הסרט מצליח לרגש ולמתוח את הצופה.
אך למרבה הצער , יש גם בעיות: הסרט מבויים ע"י ג'וזפה טורנטורה - שביים את "סינמה פרדיסו" הקלאסי - ולכן התסריט נכתב באיטלקית ורק לאחר מכן תורגם לאנגלית - דבר שניתן לחוש אותו בסרט. זה לא שהמילים אינן נכונות מבחינת דקדוק, או שאינן הגויות נכון - אך ניתן להרגיש שאלו לא משפטים שאדם ששפת אמו היא אנגלית ינסח. לתחושה זו מוסיפה העובדה שאלגה קורלינקו, שמשחקת את איימי, לא דוברת אנגלית שוטפת.
עוד בעיה היא אורך הסרט: הסרט הוא 116 דקות - די ארוך אך לא מאוד - אבל ברגעים מסויימים נדמה כי הוא נמשך לעד, כאשר סצנות רבות הן תיאורים פיזקליים ארוכים מפי אד. כמו כן, ישנם קטעים רבים ונקודות מפנה בסרט שהן מסובכות יתר על המידה, כך שהצופה הרגיל יתקשה לעקוב אחריהן. ולבסוף, אולי הבעיה החמורה ביותר, הסרט מפספס הזדמנות פז לעסוק בנושא גניבת זהויות ברשת - נושא עדכני ורלוונטי לימינו.
אבל זהו, סיימתי להתלונן, והמסקנה הסופית שלי מסרט זה שהוא סרט מיוחד מאוד - לטוב ולרע, ובכל זאת אני ממליץ לראות אותו - בשביל התרשמות עצמית ובשביל לראות קולנוע קצת אחר..
״התכתבות״ ("The Correspondence"), איטליה 2016 - שלושה מתוך חמישה כוכבים
במאי: ג'וזפה טורנטורה
משך הסרט: 116 דקות
שחקנים: אולגה קורילנקו, ג'רמי איירונס, שונה מקדונלד
הערה: תודה רבה לורד שביט מהבלוג "אבק דיגטלי", שסידרה לי ולאימי כרטיסים ל - "התכתבות"; קישור - אבק דיגטלי
ולסיום:
הקיץ כאן, ואיתו שוברי הקופות. האחד שאליו אני הכי מצפה הוא כמובן "מוצאים את דורי" ("Finding Dory"), שעולה לאקרנים אצלנו ב - 23 לחודש. בינתיים הנה הטריילר האחרון ושני קליפים חדשים:
זהו להפעם, מקווה לשוב בקרוב ותיהנו בקולנוע!
הסיפור הוא רציני ומרגש כפי שהוא נשמע, אבל בכל זאת היתרון הגדול של סרט זה - שמביא הכוכב הראשי, התסריטאי והבמאי קיירון (Kheiron) - הוא תיבולו בהומור רב. הסרט רווי בהומור חכם ושנון, ובכל זאת מצליח לשמור על הלב, המסר ולהציג במקביל רגעים קשים. זה הוא בדיוק סוד הקסם שלו - הוא מצליח להיות דרמה קומית אמיתית איפה שרבים כשלו.
לא אגלה לכם את הקשר האמיתי בין קיירון לעלילת הסרט ( חוץ כמובן מתפקידיו על המסך ומאחורי הקלעים) כדי לא להרוס לכם את ההפתעה, אבל כן אמליץ בחום לראות את הסרט כל עוד הוא בבתי הקולנוע...
במאי: קיירון
משך הסרט: 102 דקות
שחקנים: קיירון, ליילה בקטי, ג'רארד דרמון
״התכתבות״:
ונעבור לסרט הבא, שלגביו יש לי דעות חלוקות: הסרט "התכתבות" מספר על איימי, סטודנטית צעירה המנהלת רומן עם פרופסור מזדקן לאסטרופיזיקה בשם אד, ועובדת כפעלולנית בסרטי אקשן. הרומן עם אד עוזר לאיימי לנהל את חייה בלי להיזכר בטראומות העבר, אך במהלך נסיעה לחו"ל אד מת. אם כך, איך הקשר עדיין ממשיך?
אז בוא נתחיל עם הטוב: ג'רמי איירונס עושה כאן שוב עבודה טובה בתור אד, גם כשהתסריט מתפתל מדי; הנופים מדהימים, כאשר חלקים נרחבים של הסרט מצולמים באיטליה ובאנגליה; המוזיקה, שאניו מוריקונה הוותיק הלחין, מצויינת; ובקטעים רבים הסרט מצליח לרגש ולמתוח את הצופה.
אך למרבה הצער , יש גם בעיות: הסרט מבויים ע"י ג'וזפה טורנטורה - שביים את "סינמה פרדיסו" הקלאסי - ולכן התסריט נכתב באיטלקית ורק לאחר מכן תורגם לאנגלית - דבר שניתן לחוש אותו בסרט. זה לא שהמילים אינן נכונות מבחינת דקדוק, או שאינן הגויות נכון - אך ניתן להרגיש שאלו לא משפטים שאדם ששפת אמו היא אנגלית ינסח. לתחושה זו מוסיפה העובדה שאלגה קורלינקו, שמשחקת את איימי, לא דוברת אנגלית שוטפת.
עוד בעיה היא אורך הסרט: הסרט הוא 116 דקות - די ארוך אך לא מאוד - אבל ברגעים מסויימים נדמה כי הוא נמשך לעד, כאשר סצנות רבות הן תיאורים פיזקליים ארוכים מפי אד. כמו כן, ישנם קטעים רבים ונקודות מפנה בסרט שהן מסובכות יתר על המידה, כך שהצופה הרגיל יתקשה לעקוב אחריהן. ולבסוף, אולי הבעיה החמורה ביותר, הסרט מפספס הזדמנות פז לעסוק בנושא גניבת זהויות ברשת - נושא עדכני ורלוונטי לימינו.
אבל זהו, סיימתי להתלונן, והמסקנה הסופית שלי מסרט זה שהוא סרט מיוחד מאוד - לטוב ולרע, ובכל זאת אני ממליץ לראות אותו - בשביל התרשמות עצמית ובשביל לראות קולנוע קצת אחר..
״התכתבות״ ("The Correspondence"), איטליה 2016 - שלושה מתוך חמישה כוכבים
במאי: ג'וזפה טורנטורה
משך הסרט: 116 דקות
שחקנים: אולגה קורילנקו, ג'רמי איירונס, שונה מקדונלד
הערה: תודה רבה לורד שביט מהבלוג "אבק דיגטלי", שסידרה לי ולאימי כרטיסים ל - "התכתבות"; קישור - אבק דיגטלי
ולסיום:
הקיץ כאן, ואיתו שוברי הקופות. האחד שאליו אני הכי מצפה הוא כמובן "מוצאים את דורי" ("Finding Dory"), שעולה לאקרנים אצלנו ב - 23 לחודש. בינתיים הנה הטריילר האחרון ושני קליפים חדשים:
זהו להפעם, מקווה לשוב בקרוב ותיהנו בקולנוע!
