יום ראשון, 17 ביולי 2016

ביקורת: "מוצאים את דורי"



כן, סוף סוף הגיע הסרט אליו חיכיתי אחרי תקופה שנראתה בעיני כמו מה שנראה כנצח - "מוצאים את דורי" ("Finding Dory")! 
אז האם ההמתנה הייתה "שווה את זה" או לא? בוא נתחיל בתקציר הסרט:

שנה לאחר אירועי "מוצאים את נמו", דורי (אלן דג'נרס), הדגה הכחולה והשכחנית, חיה בשלווה עם משפחתה החדשה - מרלין (אלברט ברוקס) ונמו (היידן רולנס הצעיר, שמחליף את אלכסנדר גולד מהסרט הראשון, שכמובן התבגר), עד שיום אחד היא מעורבת בתאונה ופתאום שב אליה הזיכרון החשוב ביותר - היא זוכרת את הוריה (דיאן קיטון ויוג'ין לוי). דורי, מרלין ונמו מחליטים לצאת למסע לחיפוש ההורים, כשבדרך דורי נלקחת למרכז לשיקום יצורים ימיים, ונמו ומרלין מתחקים אחר עקבותיה. במרכז דורי פוגשת יצורים ימיים שונים - האנק התמנון בעל שבע זרועות (אד או'ניל), כרישת הלוויתן דסטיני בעלת ראייה פגומה ( קייטלין אולסן) וביילי לוויתן הבלוגה, שחושב שהסונאר שלו התקלקל ( טיי בורל) - יצורים אלו וזכרונות נוספים שמציפים אותה מסייעים לדורי להמשיך במסע.




איך להתחיל? טוב קודם כל, הסרט הזה מוכיח שפיקסאר לא מפסיקה לספק סרטים נהדרים, עם בסיס רגשי חזק, דמויות בלתי נשכחות והומור מהנה. כמו כן, הוא מוכיח לכל אותם הספקנים שפיקסאר יכולה לעשות המשך ראוי לסרט קלאסי (כמובן מחוץ לטרילוגיית "צעצוע של סיפור" - הכוונה היא ל -"מכוניות 2" המושמץ, אותו דווקא חיבבתי) וגם לחדש ולהוסיף על המקורי.

לגבי הדמות הראשית, דורי כמובן, היא הפכה מדמות משנה קומית עם בעיה לא מזיקה בסרט הראשון, לדמות ראשית ודרמטית, עם נכות רצינית שמצליחה להחזיק את הסרט על גבה. שינוי זה מצליח הודות לאלן דג'נרס (קולה של דורי, והאחראית הראשית לקיומו של הסרט בשל הקמפיין הארוך להפקתו שערכה בתוכניתה), שמראה שהיא יכולה להיות גם דרמטית כשצריך ולא רק מצחיקה. גם מרלין ונמו חוזרים, והם לוקחים חלק יותר קטן בעלילת משנה, שאומנם לא מוסיפה הרבה לסיפור, אבל מיטיבה להציג את הכימיה בין האב לבן - מה שלא ראינו הרבה בסרט הראשון. לגבי הדמויות החדשות, הן באמת בלתי נשכחות וייזכרו לטובה מן הסרט, כאשר הבולט מביניהן הוא האנק,התמנון הרגזן שמסייע לדורי בדרכה במכון לחקר הים. עוד מפתיעים וזכורים לטובה הם שלישיית כלבי הים פלוק ( אידריס אלבה, בתפקיד השלישי שלו השנה בסרט של דיסני, אחרי "זוטופיה" ו - "ספר הג'ונגל"), ראדר (דומיניק ווסט) וג'רלד המוזר והמצחיק ( טורבין זאן בולוק, אנימטור באולפנים) שלהם יחסי אהבה שנאה.




אם חשבתי שב - "דינוזאור הטוב"  פיקסאר הגיעו לרמת האנימציה הכי משוכללת כיום, והפכו את המים למציאותיים ככל האפשר - בסרט הזה, הרמה עולה.. אם זה ביער האצות בקליפורניה או בשונית באוסטרליה, האנימציה מרהיבה, ריאליסטית וצבעונית. אם הסרט הראשון היה פלא טכנולוגי בזמנו - גם הסרט הנוכחי מתבלט מבחינת האנימציה. עוד דוגמה לכך היא האנק, דמות שלא הייתה יכולה להתקיים בסרט הראשון ולדברי יוצרי הסרט (על פי ספר 'מאחורי הקלעים' שקיבלתי מדודי במתנה ליום ההולדת :)) הוא הדמות הכי קשה שהאנימטורים בפיקסאר התמודדו איתה עד עכשיו.

את פסקול הסרט יצר המלחין תומס ניומן  שהוא מלחין הבית של במאי הסרט אנדרו סטנטון, שכבר עבד איתו על "נמו" ועל "וול אי". פסקול זה הרבה יותר מותח ורציני מהראשון, כיאה לתעלומה בסרט. בכל הנוגע לשירים, סטנטון רצה לסיים את הסרט כמו שסיים את הראשון - עם קאבר של שיר קלאסי. בסרט הראשון היה זה רובי וויליאמס שכיסה את "Beyond The Sea", והפעם הייתה זאת סיה שכיסתה את "Unforgettable". בשמיעה ראשונה לא ממש התחברתי לגרסה הזאת, אבל כשראיתי את הסרט הבנתי שהשיר מתקשר מצוין לנושא המרכזי של הסרט. 



כמובן שיש הרבה רפרנסים (אזכורים) ל -"נמו" ולסרטי פיקסאר אחרים כמיטב המסורת (מומלץ מאוד להישאר עד סוף הקרדיטים בשביל סצנה משעשעת שמאזכרת את הסרט הראשון - במילא לא יישארו רבים באולם בשלב הזה ;) ), אך הוא בכלל לא משחזר את העלילה של הסרט הראשון - כשם שהמשכים רבים נוהגים לעשות -  אלא מוסיף יותר הומור ואקשן שלא היו בסרט הראשון. זו כנראה הסיבה שהסרט עמד בראש שורת הרווחים שלושה שבועות ברציפות (!)- עד ש" החיים הסודיים של חיות המחמד" הגיע - בעוד שהוא שובר שיאים, כמו הפתיחה הרווחית ביותר של סרט אנימציה והסרט הרווחי ביותר של שנת 2016 עד עתה, אפילו יותר מ - "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים"! וזה עוד לפני שיצא בהרבה מדינות בעולם, אז הוא כנראה ימשיך ברצף השיאים..

רגע לפני סיום, אני רוצה לציין לטובה את הסרטון הקצר שמוקרן, כמו תמיד, לפני תחילת הסרט, וזה הוא "פייפר" ("Piper") - המספר סיפור מרגש ומדהים ויזואלית על חופמי קטן וחמוד שלומד להתגבר על פחדיו על שפת הים, באחד מהסרטונים הקצרים הטובים ביותר שהוציאה החברה.



לסיכום, אם אתם מאילו שמוטרדים מ - "הירידה באיכות" של סרטי פיקסאר והריבוי בהמשכים, אז דבר ראשון, פיקסאר הודיעו שהחל משנת 2019 ואילך יפסיקו ליצור ולהפיק סרטי המשך עד להודעה חדשה, ושנית, אם ההמשכים הולכים להיראות ככה, כשהם נעשים מתוך אהבה לסיפור ורצון להמשיך כדי להרחיבו ולא מתוך תאוות בצע, אז אין בכלל מה לדאוג אלא רק להמתין בסבלנות לבא. אומנם הוא לא מתעלה על הראשון, אך הוא עדיין מצטרף לרשימת הקלאסיקות וההצלחות של פיקסאר, ובזמן שמרבית "הבלוקבאסטרים" בקיץ המאכזב הזה נכשלים רווחית וביקורתית ( אני מסתכל עליך, "היום השלישי: התחדשות"), "מוצאים את דורי" הוא מפלט נהדר מהמצב המדאיג במציאות ובקולנוע...


״מוצאים את דורי״ ("Finding Dory"), ארה"ב 2016 - חמישה מתוך חמישה כוכבים
במאים: אנדרו סטנטון ואנגוס מקליין
משך הסרט: 97 דקות
שחקנים: אלן דג'נרס, אלברט ברוקס, אד או'ניל, היידן רולנס