הוליווד פינת בן-אליעזר: ביקורת: "מר הולמס" ו

ראשית, אני רק רוצה להגיד שזה מאוד נחמד לחזור סוף סוף לכתוב אחרי הפסקה די ארוכה (שבע שנים, אבל מי סופר? ;) ), אני מקווה שאני אהיה פעיל יחסית הפעם ואכתוב כל פעם שאני רואה סרט, או שיש ציון אירוע מסויים או סתם פוסטים מעניינים..

טוב, אז בוא נתחיל בעניינו:

"מר הולמס":

שרלוק הולמס עבר גלגולים רבים בעולם הקולנוע והטלוויזיה - בין אם עיבודים נאמנים למקור ("שרלוק הולמס" של גאי ריצ'י לדוגמה..) או עיבודים המסתכלים על הסיפור מזווית ראייה אחרת, או מעבדים אותו לימינו (סדרת הטלוויזיה "שרלוק" של ה - BBC...). "מר הולמס" החדש שייך לז'אנר השני, ובתור אחד כזה הוא נהדר: יש תעלומה מותחת, יש גינונים מיוחדים של שרלוק, יש אזכורים לדמויות אחרות, ויש אפילו קריצה לעיבודים הקולנועיים של הסיפורים; אבל מה שמייחד את הסרט הזה הוא העובדה ששרלוק הוא קשיש בן 93, "הדמות מהסיפורים" היא בכלל פרי יצירתו של ווטסון שותפו, ובמציאות שרלוק בכלל פרש מעבודתו לבית קטן באמצע שום מקום באנגליה, שם הוא מתעסק עם כוורות של דבורים להנאתו.

אז מה מעניין פה?

אז ככה, הסרט לא עוסק רק בשרלוק ובתעלומות, אלא בזקנה, בקשיים שבאים איתה ( במקרה זה סניליות) והרהורים לפני המוות על טעויות שנעשו במהלך החיים.. לכן הסרט גורם לך לחשוב שגם גדולי הגיבורים בסוף מזדקנים ומאבדים מכוחם, כמו כולנו בעצם.

כמו כן, הידידות שנרקמת בין שרלוק לבין בנה הצעיר של מנהלת המשק הבית שלו מציתה בו מחדש את האהבה לתעלומות, עוזרת לו לתקן עוולות שעשה בעבר ולמצוא מה גרם לו לפרוש מעולם הבלשות 30 שנה קודם לכן, בעיצומה של חקירה.

הנופים מהממים - בין אם אלו חופי דובר, יפן ( שצופן בתוכו ביקורת למלחמת העולם השנייה, שכן הסרט מתרחש ב -1947) או לונדון של תחילת המאה ה -20. גם השחקנים נהדרים - איאן מק'קלן עושה עבודה נהדרת בתור פעם ראשונה כשרלוק, ועוד כאחד שגדול מגילו האמיתי כמעט ב - 20 שנה; לורה ליני האמריקאית עושה תפקיד דרמטי יחסית של מנהלת המשק הבית המגוננת על בנה (אבל לא ממש מצליחה להסתיר את המבטא..) , וגם הילד החמוד בעצמו, העונה לשם מילו פארקר, מצליח לקדם משמעותית את מהלך העלילה.

אז בקיצור, סרט נהדר, מרגש מאוד - מומלץ בחום, גם לחובבי שרלוק הולמס וגם לכאלה שפשוט אוהבים סרטים טובים..

"מר הולמס" ("Mr. Holmes"), ארה"ב/ אנגליה 2015 - חמישה מתוך חמישה כוכבים

במאי: ביל קונדון

משך הסרט: 104 דקות

שחקנים: איאן מק'קלן, לורה ליני, מילו פארקר והיריוקי סנאדה

"Get on Up"

עוד סרט שצפיתי בו לאחרונה היה "Get on Up" ( לא קיים שם בעברית מכיוון שהוא לא שוחרר לאקרנים בארץ, נתקלתי בו באחד מערוצי הסרטים בטלוויזיה). הסרט לא מחדש הרבה - עוד ביוגרפייה על זמר - אבל הוא כן מציג את הקשיים של אוכלוסיית השחורים בארה"ב בראשית ובאמצע המאה ה - 20 , שכן הסרט עוסק בזמר הסול המנוח ג'יימס בראון, שנקרא בעוונותיו גם "סנדק הסול" והשפיע הרבה על המוזיקה אותה אנו מכירים כיום. הסרט מציג תחנות בחייו, כולל צדדים פחות זוהרים בעברו. השחקנים משחקים טוב, התפאורה והתלבושות מתאימים לתקופות המשתנות, וכמובן הפסקול טוב מאוד - הרי שהוא מורכב משיריו של בראון עצמו - אבל שוב, אין כאן חידוש של ממש (חוץ מקטעים מסויימים בהם בראון מדבר אל הקהל ומסביר את מעשיו), והתסריט לא מצדיק את אורכו של הסרט, לכן הסרט הוא סביר פלוס, ותו לא..

"Get on Up", ארה"ב 2014 - שלושה מתוך חמישה כוכבים

במאי: טייט טיילור

משך הסרט: 139 דקות

שחקנים: צ'דוויק בוסמן, ויולה דיוויס ודן אקרויד

זהו להפעם, מקווה שנהניתם ונתראה בסרט הבא..