יום ראשון, 5 בינואר 2020

עונת הפרסים: סרטים, שחקנים ובמאים - מי יהיה מועמד?


נכון - לא עברה שנה עדיין מטקס האוסקר האחרון, והמירוץ כבר בעיצומו - הלילה יחולקו פרסי גלובוס הזהב, ולפנינו עוד טקסים רבים ( בין היתר, Independent Spirit Awards ו- Critic Choice Awards, שגם מועמדותיהם פורסמו כבר). אז אחרי שנה כזו עמוסה, שסיכמה עשור די מהפכני בכל הקשור למדיום הקולנועי - מי יזכה לסגור אותו כיאות? מנשים קטנות למירוצים גדולים, מיהלומים מלוטשים ועד גרמנים מגוחכים - זה כל מה שצריך לדעת על הסרטים שעושים את עונת הסרטים הנוכחית:





"סיפור נישואים" (Marriage Story):

פצצת הרגשות הזו היא פרי יצירתו של במאי אינדי מוערך מזה מספר שנים, שרק עכשיו זוכה לקונצנזוס שמגיע לו כל כך - נואה באומבך. באומבך, בן להורים גרושים וגרושה של השחקנית ג'ניפר ג'ייסון לי ("שמונת השנואים"), רקם סיפור קורע לב על מה שנראה כלפי חוץ כסיפור הגירושים של בני הזוג צ'ארלי וניקול בארבר (שחקנית ובמאי - לא צירוף מקרים), אך למעשה מציג את ההקרבה האמיתית שאהבה דורשת. אדם דרייבר - מי שסקרוסזה כינה "השחקן הטוב ביותר בדורו" - מבסס את הטענה הזו עם מועמדות כמעט בטוחה לשחקן הטוב ביותר בטקס האוסקר הקרוב (ואחרי זכייה שלו ושל הסרט בפרסי "גות'האם") ואילו סקרלט ג'והנסון - שתמיד הייתה סביב שיח הפרסים אך לא בתוכו לאורך הקריירה הארוכה שלה - נותנת תצוגה לא פחות מרשימה, שמכניסה אותה לעונת הפרסים. אגב, שני אלו חווים מעין רנסנס כעת - דרייבר עם "הדו"ח" והפרק האחרון בהמשכי "מלחמת הכוכבים", וסקרלט ג'והנסון עם "ג'וג'ו ראביט", וסרט הסולו של האלמנה השחורה - לאחר שזאת *ספויילר* קיפחה את חייה ב-"הנוקמים: סוף המשחק" - שעתיד לעלות בקיץ הקרוב, ולכן נמשיך לדבר עליהם כאן בשלב מאוחר יותר. גם שחקני המשנה מככבים ואפילו גונבים את ההצגה מהסטארים שלצידם  - לורה דרן, אלן אלדה וריי ליוטה בתור עורכי דין מסוגים שונים, שמייצגים את סביכות הליכי הגירושין. מועמד חזק לא רק בעונת הפרסים, אלא גם בסרטי העשור. 

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "גלובוס הזהב" (סרט הדרמה), "פרסי בחירת המבקרים"
נואה באומבך - הבמאי הטוב ביותר; "פרסי בחירת המבקרים"
סקרלט ג'והנסון - השחקנית הטובה ביותר; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
אדם דרייבר - השחקן הטוב ביותר; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
לורה דרן - שחקנית המשנה הטובה ביותר; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
תסריט מקורי - "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים", "Independent Spirit Awards"
פסקול  "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים"
אנסמבל שחקנים - "פרסי בחירת המבקרים"

"סיפור נישואים" מוקרן כעת ברשת קולנועי "לב" ברחבי הארץ וזמין לצפייה ישירה בנטפליקס. 





"האירי" ("The Irishman")

האופציה השנייה של נטפליקס - יחד עם "סיפור נישואים" לניגוח שכבת ההגנה של פרסי האוסקר כלפיה, זאת לאחר שכמעט ועשתה זאת שנה שעברה עם "רומא". הפרוייקט השאפתני הזה פתח את פסטיבל ניו יורק, ונמצא מאז על המפה: במשך שלוש וחצי שעות, מרטין סקורסזה חוזר למקורות עם דרמת הפשע האפית הזו, ומאחד את כל עמיתיו למה שנראה כמו "אוסף המיטב" שלו - רוברט דה נירו, אל פצ'ינו (שזהו לו שיתוף הפעולה השלישי אי פעם עם דה נירו(!) ועבודתו הראשונה עם סקורסזה(!!)), ג'ו פשי (שחזר מגמלאות במיוחד בשביל הפרוייקט) ו-הארווי קייטל. דה נירו מגלם את "האירי", פרנק שיראן, נהג משאית שנכנס לנבכי עולם הפשע בפנסילבניה בסיוע ראש המאפיה, ראסל בופאלינו (פשי). בעודו מטפס לצמרת המשפחה, שיראן מתחיל לעבוד בעבור ג'ימי הופה (פצ'ינו) ומסייע למאפיה לחדור אל ארגון העובדים המסואב שברשותו. על הסיפור האמיתי הזה, שנע על טווח של יותר מ-20 שנה, הוציאו נטפליקס וסקורסזה לא פחות מ-150 מיליון דולר, בעיקר על טכנולוגיית הצערת כוכביו בחלק מהסצנות - שמזמן כבר חצו את גיל ה-70 - שלעיתים נראית מעט בתחומי ה-uncanny valley. האם ההשקעה העצומה של נטפליקס תשתלם? רוב הסיכויים שכן - חברי האקדמיה לא יוכלו לחמוק הפעם. 

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "גלובוס הזהב" (סרט הדרמה), "פרסי בחירת המבקרים"
מרטין סקורסזה - הבמאי הטוב ביותר; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים"
רוברט דה נירו - השחקן הטוב ביותר; "פרסי בחירת המבקרים"
אל פצ'ינו - שחקן המשנה הטוב ביותר; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
ג'ו פשי - שחקן המשנה הטוב ביותר; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
תסריט - "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים" (מעובד)
פסקול -  "פרסי בחירת המבקרים"
צילום - "פרסי בחירת המבקרים"
עיצוב הפקה - "פרסי בחירת המבקרים"
אנסמבל שחקנים - "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
פעלולים -"פרסי גילדת שחקני המסך"
עריכה - "פרסי בחירת המבקרים"
עיצוב תלבושות - "פרסי בחירת המבקרים"
איפור - "פרסי בחירת המבקרים"
אפקטים - "פרסי בחירת המבקרים"

"האירי" מוקרן כעת ברשת קולנועי "לב" ברחבי הארץ וזמין לצפייה ישירה בנטפליקס. 






"ג'וג'ו ראביט" ("Jojo Rabbit")

נדמה שטאיקה וואטיטי הוא שם שתשמעו בכל מקום כיום - בין אם הוא מביים את ההמשך לטייק המוצלח שלו על ת'ור ב-"ת'ור: רגנארוק", מדבב את IG-11 ומביים פרקים בלהיט החדש של "דיסני פלוס" - "המנדלוריאן", או מפיק את הסדרה ע"פ הקומדיה השחורה שלו - "מה שאנחנו עושים בצללים". הפעם, דווקא עם סרטו שנדמה שיעורר הכי הרבה מחלוקת - הוא זוכה לחיבוק מטקסי הפרסים."ג'וג'ו ראביט" הוא כינוי הגנאי של ילד גרמני צעיר במלחמת העולם השנייה, ולו חבר דמיוני מיוחד - צורר מסויים בשם אדולף היטלר. אבל אותו ההיטלר הוא לא היטלר שאנו מכירים - אצל וואטיטי, הנאצים הם אידיוטים גמורים, לא יוצלחים ( ביניהם סם רוקוול, רבל ווילסון וסטיבן מרצ'נט) ובמיוחד זה העומד בראשם, בגילומם של הבמאי עצמו - יהודי ניו זילנדי. עולמו של ג'וג'ו וערכיו מתהפך כשהוא מגלה שאימו שוחרת השלום (סקרלט ג'והנסון שוב, בעוד הופעה גוררת באזז) מחביאה נערה יהודייה בעליית הגג - ואיך אומרים? האירועים מתפתחים. סאטירה זו, שבאה דווקא בעת שבו הימין הקיצוני מרים את ראשו בגאווה, נבחרה לחביבת הקהל בפסטיבל TIFF (פסטיבל הסרטים בטורונטו), ומאז נשארה בסצנת הפרסים - כשהבאזז סביבה גובר. הוא על בטוח יפזז את דרכו לטקס האוסקר הקרב לצלילי דיויד בואי שר בגרמנית את "Heroes", כי למה לא?

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "גלובוס הזהב" (סרט הקומדיה), "פרסי בחירת המבקרים"
אנסמבל שחקנים - "פרסי גילדת שחקני המסך"
סקרלט ג'והנסון - שחקנית המשנה הטובה ביותר; "פרסי גילדת שחקני המסך"
רומאן גריפין דייוויס - השחקן הטוב ביותר; "גלובוס הזהב" (קומדיה/מיוזיקל),"פרסי בחירת המבקרים" (השחקן/ית הצעיר/ה)
תומסין מקנזי - השחקן/ית הצעיר/ה הטוב/ה ביותר;"פרסי בחירת המבקרים"
ארצ'י ייטס - השחקן/ית הצעיר/ה הטוב/ה ביותר;"פרסי בחירת המבקרים"
תסריט - "פרסי בחירת המבקרים" (מעובד)
הקומדיה הטובה ביותר -"פרסי בחירת המבקרים"

"ג'וג'ו ראביט" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 





 "היו זמנים בהוליווד" ("Once Upon a Time… in Hollywood")

קוונטין טרנטינו, כעת כבר בן בית ברב חן הקרוב לביתכם, לקח את סרטו התשיעי (וזה שטען או לא שיהיה האחרון שלו) לכיוון אחר. הבמאי שנודע בהצגת אלימות קיצונית ודיאלוגים חדים, העביר סרט שלם באורך שעתיים ו-40 בלהציג את הלך הרוח ואת השינויים התרבותיים בלוס אנג'לס של שנת 1969, או יותר נכון - הוליווד של אותה תקופה. ליאונרדו דיקפריו,  בראד פיט ומרגו רובי מובילים קאסט עתור כוכבים (פאצ'ינו, קורט ראסל, לוק פרי בתפקיד אחרון) כריק דלטון - כוכב מערבונים שמוצא את עצמו מחוץ לסצנה המתחדשת, קליף בות' - הפעלולן הקבוע של ריק וחברו הטוב ביותר, שאולי הרג איזה אדם בטעות בעברו, ושרון טייט - השחקנית הצעירה והמבטיחה ואשתו של הבמאי רומן פולנסקי, שלה הטרגדיה מחכה בפינה. בטוח להגיד שגם כאן, כמו ב-"ממזרים חסרי כבוד", טרנטינו משתמש בכישורי שינוי המציאות שלו ולוקח לעצמו חופש אומנותי בכל הנוגע (ספויילר לסרט מאוגוסט) לפעולותיה של משפחת מנסון הרצחנית. הסרט האינטימי הזה, שהפרימיירה שלו נערכה בפסטיבל קאן, שרד בזירת הפרסים מהקיץ - דבר לא שגרתי בהוליווד - וללא ספק יארגן כמה מועמדויות לסטארים המובילים אותו (בשיתוף פעולה ראשון), בעוד הוא כבר נבחר ע"י מגזין "Time" לאחד מעשרת הסרטים הטובים ביותר של השנה. Groovy. 

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "גלובוס הזהב" (סרט הקומדיה), "פרסי בחירת המבקרים"
קוונטין טרנטינו -  הבמאי הטוב ביותר; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים"
ליאונרדו דיקפריו - השחקן הטוב ביותר; "גלובוס הזהב"(קומדיה/מיוזיקל),"פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
בראד פיט - שחקן המשנה; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
ג'וליה באטרס - השחקן/ית הצעיר/ה הטוב/ה ביותר;"פרסי בחירת המבקרים"
תסריט - "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים" (מקורי)
צילום - "פרסי בחירת המבקרים"
עיצוב הפקה - "פרסי בחירת המבקרים"
אנסמבל שחקנים - "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
עריכה - "פרסי בחירת המבקרים"
פעלולים -"פרסי גילדת שחקני המסך"
עיצוב תלבושות - "פרסי בחירת המבקרים"
איפור - "פרסי בחירת המבקרים"

"היו זמנים בהוליווד" מוקרן כעת בבתי קולנוע נבחרים ברחבי הארץ.





 "ג'וקר" ("Joker")

להגיד שהסרט הזה היה מדובר זה אנדרסטיימנט. בין אם זה סיקור חיובי או שלילי, בין אם מדובר בהיערכות לתקיפות בארה"ב במהלך הקרנתו או נהירה למדרגות בברוקלין עליהם הכוכב מדלג, בין השיא אחד שהוא שבר לשני (סרט ה-R Rated המרוויח ביותר אי פעם, והסרט השישי בהכנסות השנה) - אפשר להגיד ש-"ג'וקר" והשפעתו יישארו במוחות הקולקטיביים שלנו גם בעשור הבא ובאלה שאחריו. הוא כנראה נשאר גם במוחות אליטת הקולנוע, שהעניקה לו את פרס "אריה הזהב" בפסטיבל ונציה באוגוסט - סרט הקומיקס הראשון לעשות זאת. ונתקע רגע על אותה נקודה - הג'וקר הראה שאפשר לעשות סרטי קומיקס שכמעט אינם קשורים כלל לקומיקס, שריקים לגמרי מצבע ומשמחת חיים, או גיבורים מתעופפים בקרבות אימתניים לא מופיעים בהם לדקה - האם זה מסמל את קבלתו של הז'אנר סופית לצמרת הוליווד? אחרי "הפנתר השחור" בשנה שעברה, נדמה שהז'אנר שהגדיר יותר מכל את העשור שבא לקיצו בדרך להכרה הזו. פה אחד יסכימו כולם כי על השיא הזה אחראי חואקין פיניקס - שבהופעתו הטוטאלית ואחוזת הטירוף הופכת את הסרט הזה כמעט למופע של איש אחד, ותביא אותו - ככל הנראה ולאחר שלוש מועמדויות ואכזבות - לאוסקר הנכסף. 

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "גלובוס הזהב" (סרט הדרמה), "פרסי בחירת המבקרים"
טוד פיליפס -  הבמאי הטוב ביותר; "גלובוס הזהב"
חואקין פיניקס - השחקן הטוב ביותר; "גלובוס הזהב"(דרמה),"פרסי בחירת המבקרים","פרסי גילדת שחקני המסך"
תסריט -"פרסי בחירת המבקרים" (מעובד)
צילום - "פרסי בחירת המבקרים"
עיצוב הפקה - "פרסי בחירת המבקרים"
פעלולים -"פרסי גילדת שחקני המסך"
איפור - "פרסי בחירת המבקרים"
פסקול - "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים"

"ג'וקר" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 




 "1917" 

ועכשיו לסרט שעוד לא יצא רשמית לאקרנים, אבל כבר מככב בסיכומי שנה רבים. "1917" הוא סרטו החדש של סם מנדס ("סקייפול", "אמריקן ביוטי"), ומה שנראה כ-"דנקירק" של נולאן, רק במלה"ע העולם הראשונה. לפי התיאור הרשמי שלו הסרט עוסק במשימה התאבדות שמוטלת על שופילד ובלייק, צמד חיילים בריטים צעירים בשיא התופת של מלחמת העולם הראשונה. במרוץ אחר הזמן השניים יאלצו לחצות את כל חזית המלחמה בכדי להעביר מסר שביכולתו למנוע מתקפה קטלנית על מאות חיילים, בינם נמצא גם אחיו של בלייק. עם קאסט בריטי עשיר - בנדיקט קאמברבאץ', ריצ'ארד מאדן וקולין פירת' בין היתר - וצולם ע"י רוג'ר דיקינס, אמן המדיום ("חומות של תקווה", "ארץ קשוחה" ו-"בלייד ראנר 2049", עליו קיבל את פרס האוסקר לפני שנתיים) - שכלל את זוועות המלחמה בשוט אחד מרהיב - אין ספק שמדובר בממתק ויזואלי שיקרוץ לחברי האקדמיה. 

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "גלובוס הזהב" (סרט הדרמה), "פרסי בחירת המבקרים"
סם מנדס -  הבמאי הטוב ביותר; "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים"
צילום - "פרסי בחירת המבקרים"
עיצוב הפקה - "פרסי בחירת המבקרים"
עריכה - "פרסי בחירת המבקרים"
אפקטים -"פרסי בחירת המבקרים"
סרט האקשן - "פרסי בחירת המבקרים"
פסקול - "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים"

"1917" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 




"נשים קטנות" ("Little Women")

העיבוד הקולנועי השמיני לספרה הקלאסי של לואיזה מיי אלקוט מהמאה ה-19 לא היה צריך להיות דבר יוצא מגדר הרגיל. התמזל מזלנו ודווקא גרטה גרוויג, יוצרת האינדי המוכשרת (ואישתו של במאי "סיפור נישואים" - קרוסאובר!) שקיבלה את התהילה המגיעה לפני שנתיים עם סרטה "ליידי בירד", בחרה באדפטציה להיות הפרוייקט הבא שלה - והציפיות הגדולות התבררו כנכונות. הסרט עוד לא יצא לאקרנים רשמית - לא אצלנו ולא בארץ מוצאו - אבל כבר זוכה לתשבוחות מקיר לקיר, שמראות שסיפור על זמני יכול לעבוד גם יותר ממאה שנה אחרי צאתו עם מספר, או מספרת במקרה שלנו, בעל חזון אחראי עליו. גרוויג בחרה את שותפיה מ-"ליידי בירד" טימותי שאלמה וסירשה רונאן לתפקידי לורי לורנס וג'ו מארץ', ואת אחיותיה לבית מארץ' מג, איימי ובת' מגלמות אמה ווטסון, פלורנס פיו (מי שלרבים נראתה כגונבת ההצגה הראשית, אחרי שורה של תפקידים מרשימים - מ-"המתופפת הקטנה" של לה-קארה, עד לאימה הפגאנית ב-"מידסומר") והפנים החדשות אלייזה סקנלן. בגזרת הותיקים, לורה דרן בתפקיד מרמי מארץ' ואחת זניחה ולא ידועה בשם מריל סטריפ שמגלמת את הדודה מארץ'
אמנם גלובוס הזהב הדירו (ולא בצדק, לדעתי) את גרוויג מרשימת הבמאים המועמדים, אבל זוהי רק תחילת הרומן המסחרר בין סרטה לבין עונת הפרסים. 

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "פרסי בחירת המבקרים"
גרטה גרוויג -  הבמאי הטוב ביותר; "פרסי בחירת המבקרים"
סירשה רונאן - השחקנית הטובה ביותר;  "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים"
תסריט (מעובד) - "פרסי בחירת המבקרים"
עיצוב הפקה - "פרסי בחירת המבקרים"
עיצוב תלבושות -"פרסי בחירת המבקרים"
פסקול - "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים"

"נשים קטנות" יעלה לאקרנים ברחבי הארץ ב-23 לינואר. 







"רצח כתוב היטב" ("Knives Out")

הערת המערכת: מדובר באחד מה-Top 5 שלי השנה, ואחד שהמלצתי לכל חברי המשפחה הקרובים שלי לראות (מה שקרה), אז אולי אהיה קצת משוחד :}
אז במה מדובר? ראיין ג'ונסון, אחד מהבמאים היצירתיים ביותר שעובדים היום, החליט לקחת סיפור קצת יותר קטן ופחות גורם לקיטוב בקרב עדות מעריצים כמו סרטו האחרון "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי". כאן אין פורגים או סית', אבל כן יש מאותה הכתיבה המדוייקת של ג'ונסון. הסרט מגולל את התעלומה האחרונה באחוזת משפחת ת'רומבי האקצנטרית - אבי המשפחה וסופר המתח המצליח, הארלן (כריסטופר פלאמר הותיק), נמצא מת במיטתו ולידו סכין. מה שנראה כהתאבדות ברורה מתחיל לתפוס צד קרימינלי כאשר הבלש המדופלם בנואה בלאנק (דניאל קרייג - כן, בונד - בלא פחות מהופעת חייו) נכנס לתמונה וכל אחד הוא חשוד ממשי. זה נשמע כמו תעלומת רצח רגילה, "Whodunit", אבל הטייק המיוחד של ג'ונסון על הז'אנר והביקורת החברתית העמוקה שהוא מעביר כאן קרצו ובצדק למבקרי הקולנוע ולאלו האחראים על עונת הפרסים. בוא נגיד שגם הקאסט העצום (שמרפרר לאותם קאסטים עמוסים בכוכבים של סיפורי אגתה כריסטי משנות ה-70) - שנע בין כריס אוונס (שהוא כל כך לא קפטן אמריקה כאן) לג'יימי לי קרטיס, דון ג'ונסון לחביבת הקהל טוני קולט, מייקל שאנון ללקית' סטנפילד ("אטלנטה", "תברח") - מסייע בסיכויו למועמדויות, והוא אכן עשה זאת: קרייג ואנה דה ארמס ("בלייד ראנר 2049" ו-"ג'יימס בונד" הבא - צירוף מקרים?) הכנה והיפהפייה (בתפקיד מרתה, האחות הנאמנה שדואגת להארלן ואשת סודו האמיתית) קיבלו מועמדויות על משחק בטקס גלובוס הזהב הקרב. נקווה שזו מגמה שתימשך.

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "גלובוס הזהב" (סרט הקומדיה)
הקומדיה הטובה ביותר -"פרסי בחירת המבקרים"
אנה דה ארמס -  השחקנית הטובה ביותר (קומדיה/מיוזיקל); "גלובוס הזהב"
דניאל קרייג - השחקן הטוב ביותר (קומדיה/מיוזיקל); "גלובוס הזהב"
אנסמבל שחקנים - "פרסי בחירת המבקרים"
תסריט - "פרסי בחירת המבקרים" (מקורי)

"רצח כתוב היטב" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 





"פורד נגד פרארי" ("Ford v Ferrari")

בשונה מ-"Rush" של רון הווארד מ-2013, שזכה לביקורות טובות אך חמק מתחת לרדאר הפרסים, "פורד נגד פרארי" היה מועמד רציני במירוץ (סטגדיש) כבר מהקרנתו ב-TIFF בספטמבר האחרון. שילוב בין דרמה אנושית עמוקה לויזואליות ולאקשן שהייתם מצפים להם מסרט מירוצים, "פורד נגד פרארי" מספר על הסיפור האמיתי על מירוץ 24 השעות של לה מאן בצרפת של 1966. מעצב המכוניות המפורסם קרול שלבי (מאט דיימון) והנהג הבריטי חסר המעצורים קן מיילס (כריסטיאן בייל, שהפעם ויתר על שינוי גופני קיצוני) שבונים יחד מכונית מירוץ מהפכנית עבור חברת הרכב "פורד" ומנסים לעשות את הלא ייאמן - בעודם נלחמים בבעיותיהם שלהם - ולהתחרות במירוץ במכוניות השולטות של אנזו פרארי. האקדמיה אוהבת להכניס למועמדויות שלה סרטים שהם טובים לכל דבר (מה גם שמאחורי הסרט הזה עומד ג'יימס מנגולד, במאי מעוטר שבעברו נמצאים "לוגאן - וולברין" הברוטאלי ו-"3:10 ליומה") אך יותר מהווים בחירות שמרניות מאחרות שיותר נועזות אך לא פחות טובות. בכל מקרה, תהיו בטוחים שפרס יצא מהסרט הזה. 

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "פרסי בחירת המבקרים"
כריסטיאן בייל - השחקן הטוב ביותר; "גלובוס הזהב"(דרמה),"פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
צילום - "פרסי בחירת המבקרים"
פעלולים -"פרסי גילדת שחקני המסך"
עריכה - "פרסי בחירת המבקרים"
אפקטים - "פרסי בחירת המבקרים"
סרט האקשן - "פרסי בחירת המבקרים"

"פורד נגד פרארי" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 






"פרזיטים" ("Parasite")

תגידו שלום לזוכה הפרס הסרט הזר הטוב ביותר בטקס האוסקר הקרוב. עם כל התחרות הגדולה שיש לו (ויש - נספר על המתחרים בהמשך), הפרס הזה מובטח לו. וזה ממש לא הפרס - או התשבוחת - הכי טובה שהוא קיבל השנה. הסרט הקוריאני, שלא תמצאו כמעט רשימת "עשרת הגדולים של השנה" בלעדיו, קשה להגדרה. הוא שום ז'אנר מוגדר ובמקביל כולם יחדיו. לגבי עלילתו, הבמאי בונג ג'ון-הו ("המארח", "רכבת הקרח", "אוקג'ה" הם רק חלק מעשייתו) שמר על מדיניות "איסור ספויילרים" חמורה במהלך מסע פרסומו, ולכן, לטובת אלה מכם שעדיין לא צפו בו (הסרט עלה לאקרנים באוגוסט אצלנו), אספר רק שמדובר בסיפורה של משפחת קים הענייה ויחסיה עם משפחת פארק העשירה, המעסיקה אותה בביתם. כל זה הוא בסיס לסאטירה חריפה ורלוונטית, שמותחת ביקורת רבה על מעמדות בחברה ומשמעותם. מה שכן עוד אוכל לספר לכם, שליצירת מופת הזו הוענק פרס ה-Palme d'Or היוקרתי בפסטיבל קאן האחרון (בו נערכה הפרימיירה שלו) וזו הפעם הראשונה שפרס זה מוענק לסרט קוריאני.לכן, לא אשמע לא מציאותי כשאגיד שהסיכויים כאן למועמדות גם לסרט הטוב ביותר, ולא רק בקטגוריית הזרים, נראית הגיונית מאוד בעונת הפרסים הזו. 행운을 빕니다. 

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "פרסי בחירת המבקרים"
הסרט הזר הטוב ביותר - "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים", "Independent Spirit Awards"
בונג ג'ון-הו - הבמאי הטוב ביותר; "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים"
אנסמבל שחקנים - "פרסי בחירת המבקרים","פרסי גילדת שחקני המסך"
תסריט - "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים" (מקורי)
עיצוב הפקה - "פרסי בחירת המבקרים"
עריכה - "פרסי בחירת המבקרים"

"פרזיטים" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 




"יהלום לא מלוטש" ("Uncut Gems") 

העשור הזה עמד בסימן קאמבקים (מרימייקים ועד טרנדים), ושני קאמבקים גדולים עומדים במרכז השנה הזו. הראשון מביניהם הוא הקאמבק של אדם סנדלר, שלמרות שלא באמת פרש אף פעם מהמקצוע, הקומיקאי שהיה נחשב פעם להבטחה הכי גדולה משורות "SNL" הפך בשני העשורים לפארודיה על עצמו עם שורה של זוועות קולנועיות עם אותם החבר'ה "הטובים" (אני מסתכל עליכם, קווין ג'יימס ורוב שניידר). כן, הוא גם אמנם לא עני (בלשון המעטה), אבל שנים שמו לא הוזכר אלא בתור הפאנץ' של בדיחה גרועה. ואז הגיעו האחים סאפדי והוציאו ממנו את השחקן האמיתי באמת שהוא יכול להיות, אותו אחד שהיה בסרטו הלא מוערך מספיק של פול תומאס אנדרסון "מוכה אהבה" ("Punch-Drunk Love") מ-2002. ג'וש ובני סאפדי הם צמד אחים במאים, יהודים-סורים מבית טוב, ניו יורקרים אמיתיים, שמראים נאמנות לעיר במיקום רוב סרטיהם שם. ובדומה לעבודתם הקודמת - אפלה אך מוצאת את האבסורד בדברים (לדוגמה, "Good Time" הנהדר מלפני שנתיים), הצמד העולה בחר בסנדלר לספר סיפור פשע שונה. הווארד ראטנר (סנדלר), בעל חנות תכשיטים, מהמר כפייתי וטיפוס מפוקפק בכלל, מוצא את עצמו עמוק בחובות ומנסה למצוא דרכים שונות לשלם אותם שנייה לפני שזה מאוחר מידי. עם חיזוקים מאידינה מנזל (כן, אלזה), קווין גרנט (כן, זה מה-NBA), ו-The Weekend (כן, זה שלא יכול להרגיש את הפרצוף שלו כשהוא איתך אבל הוא עדיין אוהב את זה), סנדלר ככל הנראה יביא את הסרט למחוזות רחוקים. 

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "פרסי בחירת המבקרים", "Independent Spirit Awards"
ג'וש ובני סאפדי -  הבמאי הטוב ביותר; "פרסי בחירת המבקרים", "Independent Spirit Awards"
אדם סנדלר - השחקן הטוב ביותר; "פרסי בחירת המבקרים", "Independent Spirit Awards"
תסריט - "Independent Spirit Awards"
עריכה - "פרסי בחירת המבקרים", "Independent Spirit Awards"

"Uncut Gems" יעלה אצלנו לנטפליקס ב-31 לינואר. 




"קוראים לי דולמייט" ("Dolemite Is My Name")

הקאמבק השני של השנה שייך לאדי מרפי. זוכרים אותו? עוד כוכב SNL שעלה לגדולה וברבות הימים הדרדר למקרים קשים כמו "פלוטו נאש" או אפילו "נורביט" לא עלינו. אחרי כמה שנים מחוץ לאור הזרקורים, מרפי חזר לשורשים, ניצל את מה שנראה כעת כחממה העיקרית לפרוייקטים אישיים יותר, הלא היא "נטפליקס", והביא לנו את "קוראים לי דולמייט". הסרט מתאר את קורותיו של הקומיקאי השחור והבמאי הלא מוכשר במיוחד רודי ריי מור, שהפיק במו ידיו סדרת סרטי "בלקספלוטיישן" (ז'אנר המחתרת הפופולרי ביותר - עם דגש על אלימות וסקס - בקרב הקהילה השחורה בשנות ה-70) בכיכובו שזכו להצלחה מפתיעה, וזאת בעודו בן 48, עם כרס בירה ופאה לראשו. את סיפור האנדרדוג הזה, שמושרש כל כך בהווי ותרבות הקהילה האפרו אמריקאית בשנות ה-70 ומהווה מחווה שלמה לאדם שלרבים נחשב אנונימי לחלוטין, הביאו למסך צמד התסריטאים סקוט אלכסנדר ולארי קאראזווסקי, שמאחוריהם כבר כמה ביוגרפיות על כוכבים ביזאריים, כדוגמת: "אד ווד", "לארי פלינט" ו-"איש על הירח" (אנדי קאופמן). השילוב הזה עם מרפי, שנותן מעצמו כאן את כל יכולותיו הקומיות ומבהיר לעולם למה הוא הפך אותו לכוכב על מלכתחילה ולמה הוא יככב ברשימת המועמדים לשחקן הטוב ביותר בטקסים שונים. אך רק לא מרפי כאן - גם ווסלי סנייפס כאן קורץ לאקדמיה עם הופעה קומית מהפנטת כד'ארביל מרטין, במאי סרטו של מור, וקיגן מייקל-קי וקרייג רובינסון תומכים כשצריך. בתור סרט על אדם שבאמת ובתמים מאמין בהצלחתו, תאמינו באמת ובתמים שתצליחו לשמוע עליו עוד הרבה.

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "גלובוס הזהב" (סרט הקומדיה)
הקומדיה הטובה ביותר -"פרסי בחירת המבקרים"
אדי מרפי - השחקן הטוב ביותר; "גלובוס הזהב" (קומדיה/מיוזיקל), "פרסי בחירת המבקרים"
עיצוב תלבושות - "פרסי בחירת המבקרים"
איפור - "פרסי בחירת המבקרים"

"קוראים לי דולמייט" זמין כעת לצפייה ישירה בנטפליקס.






"הפרידה" ("The Farewell")

אקוופינה היא שם חם מאוד בהוליווד של השנים האחרונות. מאחורי שם הבמה שנשמע מעט כמו שם שתמצאו על בקבוק מים, עומדת ראפרית אמריקאית מוכשרת בשם נורה לום, שעשתה את פריצתה הגדולה עם שיר הפרודיה "My Vag" ב-2012 ועברה בהדרגה למסך הגדול עם סרטים כמו "אושן 8", "ג'ומנג'י: השלב הבא" (שעלה השבוע לאקרנים) ואולי המשפיע מכולם,"עשיר בהפתעה" (התרגום הקלוקל ל-"Crazy Rich Asians") שהיה ללהיט מפתיע בשנה שעברה וייצג התקדמות בייצוג הקהילה האסייאתית בארה"ב. עכשיו עושה אקוופינה עוד צעד קדימה בקידום הקהילה ומורשתה עם הדרמה הנוגעת "הפרידה", המבוסס על סיפורה האמיתי של במאית הסרט לולו ואנג.
על מנת לאחד את המשפחה המורחבת שהתפזרה ביפן ובארה"ב, משפחתה של בילי (אקוופינה) מפיקה חתונה פיקטיבית של אחד הנכדים בסין. כל המשפחה בסוד העניינים – למעט הסבתא, ממנה הם מסתירים אבחנה עגומה של רופא המשפחה. הוריה של בילי מנסים להניא אותה מלהצטרף לחגיגות מחשש שהנכדה האמוציונלית תחשוף את התוכנית – אבל זה לא ממש עוזר להם. 
אקוופינה מגישה הופעה חכמה ואינטימית, שכמעט מתחברת לסיפורה שלה (ללום היה קשר עמוק עם סבתה, שגידלה אותה יחד עם סבה ואביה של לום, לאחר שאימה נפטרה כשהייתה בת 4 בלבד), ומאז פרימיירת הסרט בפסטיבל סאנדנס בתחילת השנה, תפקידה והתסריט שכתבה ואנג מקבלים באזז חיובי בכל הנוגע לפרסים. לצערנו, כמו סרטים רבים ברשימה זו - הסרט לא הופץ עדיין בצורה רשמית ומסחרית בארץ, אך הוא כן הוקרן השנה בפסטיבל הקולנוע בירושלים והקרנות טרום בכורה בסינמטק תל אביב יערכו בקרוב.

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "Independent Spirit Awards"
הסרט הזר הטוב ביותר "גלובוס הזהב" 
הקומדיה הטובה ביותר -"פרסי בחירת המבקרים"
אקוופינה- השחקנית הטובה ביותר; "גלובוס הזהב" (קומדיה/מיוזיקל), "פרסי בחירת המבקרים"
שיאו שוזן - שחקנית המשנה; "Independent Spirit Awards"; "פרסי בחירת המבקרים"
תסריט - "פרסי בחירת המבקרים" (מקורי)

ל-"הפרידה" אין כרגע תאריך הפצה רשמית בישראל. 





"כאב ותהילה" ("Dolor y gloria")

סרט חדש של אלמודובר הוא תמיד שם דבר (החרוז לא מכוון*), אבל כשנודע שאנטוניו בנדרס חוזר לשתף פעולה עם הבמאי בפעם השמינית וכי סרט זה נבחר להתחרות למען ה-Palme d'Or בפסטיבל קאן האחרון, הייתה תחושה שהפעם מדובר במשהו קצת אחר. ואכן, התחושה הייתה מוצדקת - מהרגע שיצא, "כאב ותהילה" הוכתר על ידי רבים לאוטוביוגרפיה של אלמודובר, למרות שהדבר לא הוצהר רשמית אף פעם. במרכז הסרט האינטימי והאישי הזה, עומד סאלבדור מאיו (בנדרס), במאי קולנוע ששיאו, הוא מרגיש, מאחוריו. לאחר שסרטו הישן עבר רסטורציה ושוחרר מחדש בשביל שוחרי הקולנוע, הוא מתחיל בסדרה של מפגשים עם דמויות מחייו ומעברו – חלקם מפגשים פיזיים, חלקם מתרחשים בזכרונו. החל מילדותו בכפר קטן בולנסיה (תחת עינה הפיקחת של אמו - פנלופה קרוז, כמובן) בו חווה את ההתאהבות הראשונה שלו, דרך גילוי אמנות הקולנוע ואהבתו הבוגרת הראשונה במדריד שתרומם ואז תשבור אותו, ועד חייו היום שמאופיינים בהתנסויות חדשות והשלמה עם הישנות. לא קשה לראות את ההקבלה המתבקשת בין מאיו לאלמודובר עצמו, ונדמה שהוא מנסה להראות כאן מה חזק הוא הקשר בין היצירה לבין חייו של יוצרה. 
אילולא "פרזיטים", שגנב ממנו גם את התהילה וגם את הפרס הנכסף בקאן, ככל הנראה היה מדובר בסרט הזר הזוכה בטקס פרסי האוסקר הקרב. אך נכון לעכשיו, הוא ייצטרך לתת פייט רציני כדי להגיע לאותה התהילה. עם זאת, בנדרס קיבל תשבוחות רבות על משחקו וזכה בפרס השחקן הטוב ביותר בקאן, מגזין TIME הכריז עליו כסרט הטוב ביותר השנה, והוא הפך לסרט הספרדי הכי מרוויח בספרד בשנה זו - כלומר, עוד לא שמעתם את הסוף מפדרו. 

מועמדויות:
הסרט הזר הטוב ביותר - "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים"
אנטוניו בנדרס - השחקן הטוב ביותר; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים"

"כאב ותהילה" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 






"דיוקן של נערה עולה באש" ("Portrait de la jeune fille en feu")

עוד מועמד שיעמוד ראש בראש מול הטיטאנים "פרזיטים" ו-"כאב ותהילה" הוא "דיוקן של נערה עולה באש", שאמנם לא מייצג את צרפת באוסקר ולא יכלל במועמדים בקטגוריית הסרט הזר - אך עדיין יככב בעונת הפרסים. במשפט - מדובר בסרט שמסתתר תחת כסות של דרמה תקופתית, אך בעצם מהווה מיצג של סוריאליזם, סמליות וקוויריות. עלילתו עוסקת במריאן (נעמי מרלן), ציירת צעירה ויפה בצרפת של שנת 1770, שנשכרת על מנת לצייר את דיוקנה של אלואיז (אדל האנל) -  בת המעמד הגבוה, לקראת חתונתה הקרבה. אלא שאלואיז לא מעוניינת להתחתן, ולכן מסרבת לשתף פעולה עם ההכנות לחתונה בכלל, ועם ציור הדיוקן בפרט. מריאן מחליטה להסתיר את העובדה שהיא ציירת ומציגה את עצמה כבת לוויה שנועדה להנעים את זמנה של אלואיז, ובד בבד היא מתבוננת בה, יום אחר יום, ומציירת אותה בסתר…
סרט שמבויים ע"י אישה ועוסק ברומן נשי אינו עניין של מה בכך, גם ב-2019. לכן, אין זו הפתעה שזכה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן, ובפרס ה- Queer Palm (פרס המוענק לסרטים העוסקים בקהילת הלהטב"ק) באותו הפסטיבל. אם לא יצא לכם לראותו עד עכשיו ואתם מחפשים סרט עם קצב וייחודיות משלו - זה הדבר בשבילכם.

הסרט הזר הטוב ביותר - "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים", "Independent Spirit Awards"

"דיוקן של נערה עולה באש" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 




"יום יפה בשכונה" ("A Beautiful Day in the Neighborhood")

לכל שנה יש את הטום הנקס שלה, והשנה אחד האנשים הנחמדים ביותר בתעשיית הסרטים האמריקאית (טפו טפו טפו) קיבל עליו את התפקיד של אחד האנשים הנחמדים ביותר בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית - פרד רוג'רס, או בכינויו הנודע למרבית ילדי ארה"ב - מיסטר רוג'רס. בעוד שלאוזן הישראלית השם לא יהיה מוכר בהכרח, בעבור שכבות גיל רבות בארצות הברית הוא היה כוכב ילדים לא קטן, וכזה שגם שם דגש על חינוך לנתינה ואהבה לזולת. במעין "פרפר נחמד" אמריקאי, תוכניתו של רוג'רס "Mister Rogers' Neighborhood" רצה מעל ל-30 שנה, מ-1968 עד לפטירתו מסרטן ב-2001. אחרי גלשל הערכה מחדש בשנים האחרונות לתרומתו לתרבות האמריקאית - בעיקר תודות לדוקומנטרי עליו משנה שעברה, "?Won't You Be My Neighbor", שזכה בפרסים רבים והפך לדוקו הביוגרפי הרווחי ביותר אי פעם - סרט עלילתי עליו לא נראה ככזו הפתעה שלא תיאמן, אך כאן הסיפור קצת שונה מהביוגרפיות הרגילות שאתם מכירים. הבמאית מריאל הלר (שביימה שנה שעברה את "האם תוכל אי פעם לסלוח לי?" הנהדר) מבססת את סרטה על כתבת פרופיל אמיתית של הכתב טום ג'ונוד שפורסמה בעיתון " Esquire" ב-1998. ג'ונוד, שכאן הופך ללויד ווגל (מת'יו ריס), הוא כתב ציני שבא לראיין את אליל הילדים אך לא מאמין לתדמית ה"טלית שכולה תכלת" שנוצרה לרוג'רס, אך אט אט הוא מתגבר על הסקפטיות שלו ולומד דבר או שניים על טוב לב, אהבה ומחילה מהשכן האהוב ביותר באמריקה. 

מועמדויות:
טום הנקס- שחקן המשנה; "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
תסריט - "פרסי בחירת המבקרים" (מעובד)


"יום יפה בשכונה" יעלה לאקרנים ברחבי הארץ ב-30 לינואר. 





"פצצה" ("Bombshell")

MeToo# הוא ללא ספק אחד המהפכות הגדולות ביותר של המאה הנוכחית. דונלד טראמפ הוא ללא ספק שיחת היום כבר כמעט חמש שנים. שלבו את שניהם וקיבלתם סרט שכואב עד כמה שהוא רלוונטי. רוג'ר איילס, איל התקשורת שהביא לעולם את רדידות התקשורת בהתהוותה - פוקס ניוז - היה אדם לא נעים (בלשון המעטה) גם מאחורי הקלעים. בשנת  2016, הוכרח איילס לפרוש מתפקידו לאחר שגרטשן קרלסון, מגישת תוכניות חדשות ברשת, הגישה נגדו תביעה שבה טענה כי הוא הטריד אותה מינית, ופיטר אותה על רקע סירובה להיענות לו. איילס מצדו טען שמדובר בנקמה על החלטת הרשת שלא לחדש עמה את החוזה. בעקבותיה החלו להתברר גם האשמותיה של מייגן קלי - שספגה הערה מטרידה נודעת בשידור מטעם טראמפ ולבסוף עברה לרשת NBC - בדבר הטרדות מיניות מצד איילס. 
התסריטאי צ'ארלס רנדולף - מי שזכה באוסקר על "מכונת הכסף" ב-2015 - מנסה להביא את הנוסחה שעבדה בסרט ההוא לכאן, ולהסביר את הסיטואציה שנוצרה. כמובן שהוא עושה את זה עם קאסט מרשים, שמורכב משלושת הכוכבות המובילות - שרליז ת'רון בתור קלי (שנראית שנבלעה בדמות כמעט לחלוטין מבחינה חיצונית), ניקול קידמן בתור קרלסון ומרגו רובי בתור קיילה פוספיסיל, דמות של תחיקרנית חדשה ברשת שחווה הטרדות מאיילס אף היא והומצאה בעבור הסרט - ומכוכבים תומכים, כדוגמת: ג'ון לית'גו בתור איילס (שקצת מזכיר את תפקידו כצ'רצ'יל ב-"הכתר"), מלקולם מקדואל כבעל השליטה בפוקס ניוז - הלא הוא רופרט מרדוק, וקייט מקינון כמפיקה שמסתירה את היותה תומכת המפלגה הדמוקרטית בערוץ שמרני שכזה. באזז לשלושת השחקניות התחיל מוקדם במירוץ הפרסים, ונראה שלכל הפחות יהיו כמה רפרורים לסרט בטקסים הבאים. 

מועמדויות:
שרליז ת'רון - השחקנית הטובה ביותר; "גלובוס הזהב" (דרמה), "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
מרגו רובי - שחקנית משנה; "גלובוס הזהב",  "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
ניקול קידמן - "פרסי גילדת שחקני המסך"
אנסמבל שחקנים - "פרסי בחירת המבקרים","פרסי גילדת שחקני המסך"
איפור - "פרסי בחירת המבקרים"

"פצצה" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 





"האפיפיורים" ("The Two Popes")

האופציה האחרונה שנטפליקס הוציאו בעונת הפרסים הזו היא סרטו של פרננדו מיירליס ("עיר האלוהים", עליו היה מועמד לאוסקר) לפי תסריט של אנתוני מקארטן - "האפיפיורים"
הקרדינל ברגוליו (ג'ונתן פרייס) אינו רואה בעין יפה את הכיוון שאליו הכנסייה חותרת. הוא פונה אל האפיפיור בנדיקטוס (אנתוני הופקינס) ומבקש רשות לפרוש מתפקידו בשנת 2012 (דבר שלא קרה ב-600 השנים האחרונות). האפיפיור בנדיקטוס, שמתמודד עם שערורייה וספקות-עצמיים, מזמן לרומא את המקטרג החריף ביותר שלו, יורשו המיועד, כדי לחשוף בפניו סוד שעתיד לערער את יסודות הכנסייה הקתולית. בין כתליו של הוותיקן ניטש מאבק בין מסורת לקדמה, בין אשמה למחילה. שני האפיפיורים נאלצים להתעמת עם אירועים מעברם בתקווה למצוא את עמק השווה ולבנות ביחד את עתידם של מיליארדי החסידים ברחבי העולם.
למרות ביקורות חלוקות, ואחדים שאפילו קראו לו "תשדיר שירות לכנסייה הקתולית", הסרט הצמיח שיחה על הופעתם של שני כוכביו, הופקינס ופרייס. לשניהם יש סיכוי התמודדות טובים מאוד בעונת הפרסים הזו, אך בהתחשב במכלול ההופעות הטובות שיצאו השנה, והתחרות הקשה במיוחד שמצפה לפרייס בקטגוריית השחקן הטוב ביותר - מועמדות היא לא דבר מובטח. עם זאת, ייתכן והתסריטאי מקרטן יועמד בפעם הרביעית לתסריט הטוב ביותר בטקס האוסקר הקרב, לאחר כתיבת התסריטים ל-"התיאוריה של הכל", "שעה אפלה" ו"רפסודיה בוהמית". בטקס פרסי גלובוס הזהב נראה שהתלהבו במיוחד מהסרט, כאשר העניקו לו ארבעה מועמדויות, כולל לסרט הדרמה הטוב ביותר.

מועמדויות:
הסרט הטוב ביותר - "גלובוס הזהב" (דרמה)
ג'ונתן פרייס - השחקן הטוב ביותר; "גלובוס הזהב" (דרמה)
אנתוני הופקינס - שחקן המשנה; "גלובוס הזהב", "פרסי בחירת המבקרים"
תסריט - "גלובוס הזהב""פרסי בחירת המבקרים" (מעובד)


"האפיפיורים" מוקרן כעת ברשת קולנועי "לב" ברחבי הארץ וזמין לצפייה ישירה בנטפליקס. 



"אנחנו" ("Us") 

מעטים הבמאים שסרט הביכורים שלהם והבא אחריו זוכים להצלחה ביקורתית ו-קופתית כה רחבה כמו במקרה של ג'ורדן פיל. הקומיקאי שהפך לבמאי אימה מדופלם הביא השנה למסכים את סרטו "אנחנו". לאחר "תברח" ("Get Out") מלפני שנתיים, שהעניק לו את פרס התסריט המקורי הטוב ביותר בפרסי האוסקר באותה השנה, רבים ציפו שפיל יציג עוד מאותו הדבר - אלגוריות ליחסים הגזעיים באמריקה העכשווית והפיכת סיפורי אימה פשוטים למותחנים סוציולוגיים - אבל הבמאי בחר דווקא ללכת על כיוון יותר אימתי-קלאסי, עם תחושת "סיוט ברחוב אלם" אבל עם אלמנטים אפרו אמריקאיים. עם זאת, פיל ממש לא ויתר על הביקורת החברתית המרומזת (או שלא), ומרגע שהסרט הזה יצא לאקרנים בפברואר השנה, והציג משפחה שחורה שנתקלת ב"כפילים" אלימים - הוא עורר תיאוריות וניתוחים רבים, גרר באזז להופעתה של לופיטה ניונגו ("12 שנים של עבדות", "הפנתר השחור") בתפקיד הראשי (והכפול) ונשאר בשיח הפרסים: דבר נדיר למדי לסרט שיוצא בתקופה כזו מוקדמת של השנה, אך כך גם קרה עם סרטו הקודם - כנראה השיטה הזו עובדת לו. 

מועמדויות:
לופיטה ניונגו - השחקנית הטובה ביותר; "פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך"
שהאדי וורייט ג'וזף - השחקן/ית הצעיר/ה הטוב/ה ביותר; "פרסי בחירת המבקרים"
סרט המד"ב/ אימה - "פרסי בחירת המבקרים"
פסקול - "פרסי בחירת המבקרים"

"אנחנו" זמין כעת לצפייה ישירה בשירותי ה-VOD של חברות הכבלים השונות. 



"המגדלור" ("The Lighthouse")

אחד מהמגמות הברורות ביותר בעשור השני של המאה ה-21 היא פריחתם של במאי אימה שונים מהרגיל - מאימה פסיכולוגית עד אימה גותית, העשור הזה התרחק מהדימוי של האיש עם הסכין והמסכה שבא לדקור אתכם, אלא יותר איך המוח שלכם גורם לכם לראות אותו. אותו טירוף דעת מוחלט שורר בסרטו החדש של אחד מבולטי המגמה הנ"ל - רוברט אגרס. לאחר סרטו הראשון "המכשפה" (2015), המשיך אגרס בסרטו השני "המגדלור" את קו הגותיות והבעתה וביסס את הסרט כולו על שני הופעות משחק מושלמות - מדובר ב-ווילם דפו ו-רוברט פטינסון. בסרטו של אגרס אנחנו עדים לסיפורם של שני שומרי מגדלור בשלהי המאה ה-19 בניו אינגלנד, הותיק (דפו, שמזכיר לכם איזה אגדת קולנוע הוא) והטירון (פטינסון, שלגמרי גורם לכם לשכוח שהוא הזה מ"דמדומים"), שנקלעים לסערה קשה המבודדת אותם במגדלור הנידח. שניהם נישארים רק לעצמם, למתחים ביניהם ולשפיותם שאט אט יורדת לטמיון. הצילום בשחור לבן וביחס של 19:16 (שהיה נפוץ בסרטי שנות ה-30), התסריט ותצוגות המשחק משכו את תשומת לב התעשייה ולא רק את חובבי הקולנוע העצמאי, וככל הנראה נמצא את ווילם דפו במועמדות אחת או שניים השנה לשחקן המשנה הטוב ביותר, אך בשל התחרות כה קשה השנה - זה כנראה רק מה שהסרט יסתפק בו. אין פלא שבארצנו הסרט לא יצא בצורה מסחרית, אבל לא בגלל שאין לו כאן קהל יעד, אלא בגלל המפיצים שהניחו שזהו המצב, וחבל. בכל זאת, לסרט נערכה הקרנת בכורה בפסטיבל הקולנוע בחיפה באוקטובר, ורק לפני כמה ימים הקרנה נוספת נערכה בסימנטק ת"א ע"י מגזין הקולנוע הנהדר "אוף סקרין" - שאפו. 

מועמדויות:
רוברט אגרס - הבמאי הטוב ביותר; "Independent Spirit Awards"
רוברט פטינסון - השחקן הטוב ביותר; "Independent Spirit Awards"
ווילם דפו - שחקן משנה; "פרסי בחירת המבקרים", "Independent Spirit Awards"
צילום - "Independent Spirit Awards", "פרסי בחירת המבקרים"
עריכה - "Independent Spirit Awards"

ל-"המגדלור" אין כרגע תאריך הפצה רשמית בישראל. 





"נוכלות בלי חשבון" ("Hustlers")

מאחורי השם העברי הדי מטומטם הזה, עומדת תצוגת המשחק הכי טובה של הזמרת-שחקנית ג'ניפר לופז מאז "Out of Sight" של סודרברג מ-1998. וזאת לא גם הסיבה העיקרית למה הוא נמצא בשיח עונת הפרסים - זאת נזקפת בעיקר לאיכותו. לראייה, כלי התקשורת TIME, האפינגטון פוסט ו-NPR בחרו בו לאחד מהעשירייה הפותחת של סרטי השנה. סרט זה, שבכורתו החגיגית הייתה בפסטיבל TIFF השנה, הוא סיפור נשי אמיתי, ולא מאלה שהמונח נזרק לחלל אוויר סתם: סיפורם האמיתי של חשפניות במשרה מלאה בניו יורק, שמתכננות לגנוב את כספם של סוחרי המניות והמנכ"לים שמגיעים "לנוח" אצלן ע"י סימומם, וכל זאת בעוד המשבר הכלכלי הגדול של 2008 מתחולל ברקע. "שיבוחן" של נשים שבסופו של דבר ביצעו פשע לא קרצו לכמה קולות שמרנים בתעשייה, אך כשמדובר על סרט שמבויים ע"י אישה (לורן סקאפריה), מבוסס על כתבת פרופיל של עיתונאית (פורסמה ב-2014 ב-New York Magazine), מככבות בו קאסט עשיר של שחקניות - מלבד לופז, קונסטנס וו ("עשיר בהפתעה"), ג'וליה סטיילס ("10 דברים שאני שונאת אצלך"), קיקי פאלמר, לילי ריינהארט ("ריברדייל"), והראפריות ליזו וקארדי בי (חשפנית אמיתית לשעבר); ומתעסק בחייהן הקשים של עובדות תעשיית המין - קשה להתעלם ממנו ומחשיבותו. מסקנה: כדי שתכינו את עצמכם ליותר ויותר טקסים עם מנחים שצועקים "ג'יי לו!!". 

מועמדויות:
ג'ניפר לופז - שחקנית משנה; "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים", "פרסי גילדת שחקני המסך", "Independent Spirit Awards"
לורן סקאפריה - הבמאי הטוב ביותר; "Independent Spirit Awards"
צילום - "Independent Spirit Awards"

"נוכלות בלי חשבון" מוקרן כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. 



"האני בוי" ( "Honey Boy")

אמנם נוכחות ישראלית לא תמצא השנה בגזרת קטגוריית הסרט הזר באוסקר, אבל אולי הנחמה תגיע, כמו מרבית הפעמים, מישראלי לשעבר - או במקרה הזה, ישראלית לשעבר: עלמה הראל. הבמאית שעבדה בעבר על פרוייקטים עם הבלקן ביט בוקס וקיבלה את הפריצה הגדולה שלה עם הדוקו "בומביי ביץ'" ב-2012, עשתה את המעבר הראשון שלה לסרט מתוסרט בדרך לא שגרתית. השחקן רווי השערוריות, שאיה לבאף, כתב תסריט על חייו כשחקן צעיר, ובעיקר ילדותו לצד אב אלכוהוליסט והלום קרב באור הזרקורים, כחלק מתרפיה בהליך הגמילה שלו. לבאף שלח את התסריט להראל, והנה נוצר לו אחד הסרטים הכנים ביותר של העשור הנוכחי. לבאף עצמו מגלם את אביו המתעלל, ואילו אותו (או הדמות המבוססת עליו) בגיל 12 מגלם נואה ג'ופ (שמוכר בעיקר בשל "מקום שקט" והמשכו שיצא השנה), ואת גרסתו היותר מבוגרת מגלם לוקאס הדג'ס ("מצ'נסטר ליד הים" וחביב חברת האינדי "A24"). עם זאת, הסרט "נעלם" מבחירותיו של טקס גלובוס הזהב, יחד עם סרטי במאיות אחרות, והראל יצאה (בצדק) כנגד התעלמותן ברשתות החברתיות. נקווה שהמצב ישתנה כשיוכרזו מועמדי השנה לטקס האוסקר ב-13 לחודש. כמו כן, לסרט הקרנות מוגבלות בארץ ברשת קולנועי "לב", כולל הקרנה שנערכה בנוכחותה של הבמאית עצמה ובהנחייתה - אז אם ניתנת לכם ההזדמנות לצפות בו, אל תוותרו עליה.

מועמדויות:
עלמה הראל  - הבמאי הטוב ביותר; "Independent Spirit Awards"
שאיה לבאף - שחקן המשנה הטוב ביותר; "Independent Spirit Awards"
נואה ג'ופ - השחקן/ית הצעיר/ה הטוב/ה ביותר: "פרסי בחירת המבקרים"; שחקן המשנה הטוב ביותר: "Independent Spirit Awards"
צילום - "Independent Spirit Awards"

"האני בוי" מוקרן כעת ברשת קולנועי "לב". 



"ג'ודי - מעבר לקשת" ("Judy")

מכוכב קולנוע אחד לאגדת קולנוע אחרת. ג'ודי גארלנד היא שם שידוע לרבים גם חמישים שנה אחרי מותה, ואם לא, אז בוודאי פרצופה עולה לראש מקלאסיקות רבות, כגון: "פגוש אותי בסנט לואיס" (1944), "כוכב נולד" (1954- הרימייק הראשון), וכמובן - "הקוסם מארץ עוץ" (1939). מה שאולי לא ידוע לכולם הוא מאבקה עם התבגרות בהוליווד וכיוצא בזה, התמכרות לתרופות ואלכוהול, שהוביל אותה למוות בטרם עת בגיל 47. הסרט "ג'ודי - מעבר לקשת" מתאר את שנתה האחרונה ואת סיבוב הופעותיה בלונדון, שלו ציפתה בתקווה שיחזיר לה את תהילתה. לנעליה הגדולות של גארלנד נכנסת רנה זלווגר, שאולי כבר לא אותו שם דבר שהייתה בתחילת המילניום ומככבת בשנים האחרונות בעיקר בצהובונים, אך עדיין יודעת לתת פרפורמנס אמיתי. כך נוספת לה עוד תחרות קשה בגזרת השחקניות השנה, שכן הופעתה הייתה לרבים הפייבוריט לזכות בתואר בטקסים רבים מאז בכורת הסרט בפסטיבל הסרטים טלורייד בספטמבר, אך לאחר מכן הצטרפו איתניות משחק כמו סקרלט ג'והנסון וסירשה רונאן שקצת איימו על התהילה הבטוחה של זלווגר. נחיה ונראה. 

מועמדויות:
רנה זלווגר - השחקנית הטובה ביותר; "גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים","פרסי גילדת שחקני המסך", "Independent Spirit Awards"
איפור"פרסי בחירת המבקרים"

"ג'ודי - מעבר לקשת" יעלה לאקרנים ברחבי הארץ ב-6 לפברואר. 




עוד במיקס: 

  • "רוקטמן" ("Rocketman") - אלמלא "רפסודיה בוהמית" היה יוצא בשנה שעברה, הופך לתופעה בינלאומית ומעניק לרמי מאלק את האוסקר הראשון שלו על גילומו של פרדי מרקורי - "רוקטמן", הביוגרפיה החצי מדומיינת של אלטון ג'ון, הייתה בטופ עונת הפרסים השנה. תחשבו על זה - אותו הבמאי שנשלח "לתקן" את הסרט על "קווין" - דקסטר פלצ'ר, התערבות של אלטון ג'ון אך לא טשטוש זהותו המינית וחלקי חייו הפחות זוהרים (כפי שקרה לעיתים ב-"רפסודיה בוהמית" לפרדי מרקורי), שחקן שנותן את כולו לתפקיד עד שכמעט נטמע בו - טארון אג'רטון (מתהילת "קינגסמן"), ופסקול שמוציא אנשים לקולנוע לא פחות מהקולגות ב-"קווין". אבל מה לעשות, נחרץ גורלו לצאת בקיץ (לא תקופה טובה לסרטי פרסים), וטקסי הפרסים השונים ממפחדים מתגיות של מיחזור, ולכן ככל הנראה אג'רטון לא ייצא מנצח השנה, אבל הסרט יכול להתספק בכמה מועמדויות מרכזיות, כדוגמת: הסרט הקומי הטוב ביותר בפרסי "גלובוס הזהב", השחקן הטוב ביותר לאג'רטון ב-"גלובוס הזהב","פרסי בחירת המבקרים" וב-"SAG", תלבושות ואיפור ב-"פרסי בחירת המבקרים" והשיר הטוב ביותר לשירו החדש של ג'ון, "I’m Gonna) Love Me Again)" ב-"גלובוס הזהב" וב-"פרסי בחירת המבקרים"; "רוקטמן" זמין כעת לצפייה ישירה בשירותי ה-VOD של חברות הכבלים השונות. 
  • "ריצ'רד ג'ול" ("Richard Jewel") - המנה השנתית של קלינט איסטווד, אדם שקרוב ל-90 וכבר מזמן לא מדבר עם כיסאות ריקים, וגם הפעם הוא בוחר בגיבור אמריקאי אחר שמתייסר בדרכו לאמת: ריצ'רד ג'ול.  ג'ול (פול וולטר האוזר) התחיל כמאבטח הגיבור שדיווח על מציאת הפצצה שהוטמנה בכפר האולימפי באטלנטה ב-96', ופעולותיו המהירות הצילו אינספור חיים. אבל בהעדר קצה חוט אחר, הופך ג'ול לחשוד מספר אחת של ה-FBI ו- כן, כן - התקשורת. כאשר חייו של ג'ול מתפרקים הוא פונה אל עורך הדין העצמאי ווטסון בראיינט (סם רוקוול), שיוצא להגנתו מול הממסד ודעת הקהל המשתנה. הסרט אמנם חווה את אחת הנפילות הקופתיות הגדולות ביותר בקריירה הארוכה של איסטווד, אך את דעת המבקרים הוא ריצה. קת'י בייטס - המגלמת את אימו של ג'ול - סומנה כפייבורטית למועמדויות מתוך סרט זה, ואכן זה נוכח במועמדותה לשחקנית המשנה הטובה בגלובוס הזהב שיערך הלילה, אך כנראה המגמה תיעצר במועמדויות כאלו; "ריצ'ארד ג'ול" יעלה לאקרנים ברחבי הארץ ב-16 לינואר.
  • "חורשות את הלילה" ("Booksmart") - ב-"ריצ'רד ג'ול" מככבת גם אוליביה ווילד, שאולי לרובכם היא תמיד "פרצוף מוכר מאיפשהו" ("האוס", "טרון: המורשת", "Rush"), אבל השנה היא הוציאה את סרט הביכורים שלה לביקורות חמות ואוהדות. "חורשות את הלילה" (או בשמו היותר נורמלי, "Booksmart") הוא מעין "סופרבאד" מעודכן: עדיין קומדיית נעורים קלאסית, אך במקום הגברים החרמנים, הפעם מדובר בשתי גיבורות נשיות, אחת לסבית ואחת עם עודף משקל - שינוי מרענן. איימי (קייטלין דיבר המבטיחה, "בלתי ייאמן" של נטפליקס) ומולי (ביני פלדשטיין, אחות של ג'ונה היל - כוכב "סופרבאד") הן תלמידות תיכון טובות וחכמות, אך כשהן רואות שגם חבריהן העצלים התקבלו לקולג'ים הבכירים גם מבלי לחרוש כמוהן, הן מחליטות לנצל את יום הלימודים האחרון לשבירת הכללים. אתר "Rotten Tomatoes" בחר בו לקומדיית העשור, ונראה שגם טקסי הפרסים מבינים מה יש להם בידיים: פלדשטיין קיבלה מועמדות על תפקידה ב-"גלובוס הזהב" ואילו הסרט עצמו קיבל התייחסויות ב-"פרסי בחירת המבקרים" וב-"Independent Spirit Awards"; "חורשות את הלילה" זמין כעת לצפייה ישירה בשירותי ה-VOD של חברות הכבלים השונות. 
  • הדו"ח ("The Report") - מי אמר עוד אדם דרייבר ולא קיבל? הנה ההופעה השנייה מלאת הבאזז שלו לשנה - במותחן הפוליטי "הדו"ח", שהוקרן לראשונה בפסטיבל "סאנדנס" בשנה שעברה ומגולל את סיפורו האמיתי של חוקר מטעם הסנאט בשם דניאל ג'ונס, שניסה לחקור יחד עם ועדה ממשלתית את שיטת העינויים המפוקפקת של ה-CIA לאחר אירועי ה-11 בספטמבר. לצד דרייבר מככבים ביצירה הזו מבית "אמזון" ג'ון האם, מייקל סי הול (לעד דקסטר) ואנט בנינג - המגלמת את הסנאטורית דיאן פיינשטין - שמקבלת את מיטב התשבוחות לצד דרייבר (היא מועמדת הלילה לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה); ל-"הדו"ח" אין כרגע תאריך הפצה רשמית בישראל. 
  • ולעוד כמה על רגל אחת - "Just Mercy", בכיכובם של ג'יימי פוקס ומייקל בי ג'ורדן - שני כוכבים ענקיים מהקהילה השחורה - בסיפורו האמיתי של אסיר שמבקש לערער על גזר דינו על רצח שלא ביצע, ועורך הדין השחור הצעיר שבא לעזרתו. ביקרות על הסרט אמרו שהוא סביר פלוס, אך יוצא הדופן הוא פוקס, שגם מועמד על תפקידו בטקס ה-SAG; "הארייט: הדרך לחופש" ("Harriet"), המספר על אייקון המאבק שחרור העבדות הארייט טאבמן, אותה מגלמת הבריטית סינת'יה ארייבו - שמועמדת ב-"גלובוס הזהב", ב-"פרסי בחירת המבקרים" וב-"SAG" על תפקידה הראשי. לסרט היו גלגולים רבים, כאשר התסריטאי הראשי סיפר בראיון לאחרונה שכאשר ניסה להציע אותו לאולפנים הגדולים בשנות ה-90, אלו ביקשו ללהק את ג'וליה רוברטס לתפקיד הראשי - תבינו כאן לבד את הבעייתיות (רמז: זה קשור לצבע עור); הפתעות האינדי "Waves" ו-"Clemency", המספרים על קשיי ההתבגרות של משפחה שחורה בפלורידה ועל הרהוריה של סוהרת שחורה האחראית על הוצאות להורג בכלא, בהתאמה; "מידסומר" ("Midsommar"), סרטו השני של עוד אחד מגדולי האימה המסוגננת של שנות ה-10, ארי אסטר, ששוב מביא את הביזאר והפעם ליחסים מתפרקים על רקע אמונות פגאניות בשוודיה הירוקה - עם פלורנס פיו, ששוב מביאה 110% ממנה; "עלובי החיים" ("Les Misérables"), שרחוק מלהיות עוד עיבוד לספר/ מחזמר הנודע מהמאה ה-19, אבל כן נוגע באותו הנושא של מרי אזרחי כאשר הוא מתאר את מאבקם של תושבי השכונות "הבוערות" של פריז ומאבקם בכוחות הביטחון. הסרט נבחר לייצג את צרפת השנה בטקס האוסקר; "צעצוע של סיפור 4" ("Toy Story 4") ו-"פרוזן 2" ("Frozen 2"), שני המשכי אנימציה ענקיים, מאולפנים ענקיים (שהם בעצם אותו אחד - "פיקסאר" ו-"דיסני") שקודמיהם בסדרה זכו באוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר - מי יזכה הפעם? בכל מקרה, הזוכה היא - הפתעה! - דיסני; ואם כבר דיסני, מה עם פרוייקט הדגל שלה ושל מארוול השנה? סיכום 22 סרטים על פני יותר מעשור - זהו כמובן "הנוקמים: סוף המשחק" ("Avengers: Endgame"), שהפך לסרט הכי מצליח אי פעם לא בכדי, ובמיוחד בזכות הופעת משחק כנה של איירון מן עצמו - רוברט דאוני ג'וניור. עכשיו כשתלה את החליפה מאחוריו, האם האוסקר יתן לו את הכבוד ויעניק לו מועמדות לשחקן הטוב ביותר? האינטרנט החליט מזמן שכן, במאי האפוס האחים רוסו אמרו שזה יהיה פספוס גדול אם זה לא יקרה, ואפילו דיסני השתכנעו והוסיפו את שמו ל- For your consideration. נקווה ש - RDJ יהנה קצת מתהילת הפרסים שמגיעה לו. ואזכורים אחרונים חביבים - "עיר יתומה" ("Motherless Brooklyn"), סרטו של אדוארד נורטון; "לייט נייט" ("Late Night") עם מינדי קאלינג ואמה תומפסון; "Luce", עם אוקטביה ספנסר ונעמי ווטס; "A Hidden Life" של הבמאי המוערך טרנס מאליק ("עץ החיים") ו-"איפה את, ברנדט?" ("?Where'd You Go, Bernadette") של ריצ'ארד לינקלייטר ובכיכובה של קייט בלאנשט
זהו. זו הייתה שנה מדהימה בקולנוע שחתמה עשור עוד יותר מהפכני במדיום שתמיד משתנה. מה יקרה בעשור הבא? who knows, אבל מה שבטוח שהמונח "סרט" לא ייעלם מחיינו בקרוב. 

אה, ואף מילה על "Cats".