נכון לעכשיו, אחד ההישגים היחידים של שנת 2020 הוא שהצלחנו לקבל עוד עונה של "המנדלוריאן" ("The Mandalorian") - הסדרה שהקפיצה רק בכמה חודשים ספורים את שירות הסטרימינג "דיסני פלוס" למאבק ענקים עם נטפליקס, שהפכה את השם "בייבי יודה" (למרות שזה אפילו לא שמו האמיתי - אבל לכו אתם תקראו לו "הילד") לשגור בפיהם של מיליוני אנשים שאפילו לא יודעים מי זה יודה בכלל ושהוכיחה כי לא כל תוצר של "מלחמת הכוכבים" חייב להזכיר את המילים "ויידר" ו-"סקייווקר" בשביל להצליח בגדול. טכנולוגיה מתקדמת וצילומים מוקדמים אפשרו להפקת הסדרה להמשיך ולהתקיים במהלך מגפת הקורונה, כאשר זו "חיסלה" לא מעט מחברותיה ההפקות הגדולות - והנה, התוצאה כאן. לכן, אתחיל כאן בסקירה שבועית -בצמוד למועד עלייתם בשירות הסטרימינג - של כל פרק חדש בעונה השנייה. אז.. איך הפרק הראשון אתם שואלים? זו שאלה טובה (אזהרה ברורה מראש אבל עדיין - *ספויילרים*).
פרק 9 אוסף אותנו בדיוק מהיכן שהעונה האחרונה הסתיימה - המנדלוריאן הביס (לעניות דעתו) את הקצין האימפיארלי הסדיסט מוף גידון (ג'אנקרלו אספוזיטו; "עשה את הדבר הנכון", "שובר שורות") והמשיך במסעו ברחבי הגלקסיה למציאת בני מינו של בייבי יודה, שם ירגיש סוף סוף בבטחה. לשם כך, מנדו מחפש עוד מנדלוריאנים אחרים כדי לסייע לו בהשלמת המשימה. מודיעין מפוקפק - תפלץ חד-עין (ג'ון לגוויזמו, שנשמע כאילו סיד מ-"עידן הקרח" מעשן יותר מידי חבילות ביום) המנהל זירות אגרוף אינטר-גלקטיות - שולח את גיבורינו לכוכב טאטואין (שכל מעריץ בסיסי של הפרנצ'ייז יודע מה משמעות המקום הזה לקיום עולם "מלחמת הכוכבים") הנטוש, שם הוא מתגלגל לעיירה קטנה, בהנהגת המארשל קוב ונת' (טימותי אוליפנט; "פארגו", "צדק פרטי") - אותו המנדלוריאן שהמקור זיהה. אממה, ונת' הוא אינו מנדלוריאן, אלא רק עוטה לגופו שריון של אחד - ואוהו איזה אחד - בובה פט. ונת' מסביר שהוא קנה את השיריון מאנשי הג'אווה המקומיים לאחר שהסתתר מכנופיית פושעים בימי נפילת האימפריה, ומאז משתמש בו כדי להגן על בני עיירתו מתולעת/דרקון חול רצחנית ועצומה, שתוקפת את הכפר מידי שבוע. מנדו דורש את השיריון בחזרה - כחלק מאמנת הגזע להשיב שיריון לא משומש לקבורה נאותה - אך ונת' נענה לו בתנאי אחד: שיסייע לו ולאנשי הכפר - ואפילו בשיתוף אויביהם המרים, ה-"Tusken Raiders" (שנטפלו ללוק והאנדרואידים בראשית הסרט הראשון) - לנצח אחת ולתמיד את המפלצת הנוראית.
ואולי במילה "סיוע" טמונה הבעיה העיקרית שלי עם הפרק. לא שחס וחלילה אני מעוניין שמנדו ידאג, כפי שנאמר, רק לתחת של עצמו - אך זה מרגיש כמו שידור חוזר ולא פתיחה ראויה מדי לעונה כה מצופה. ושוב, אל תבינו אותי לא נכון, "המנדלוריאן" עובד בצורה הטובה ביותר כשהוא מנותק מהסיפור המרכזי והסטייל הכללי של הפרנצ'ייז ומתעסק בלהיות "דבר משלו" - מערבון/סרט סמוראים בחלל, אבל אתה יודע שמשהו יכול היה להיעשות בצורה קצת יותר מקורית שהפרק הנ"ל הזכיר לי לא אחד, אבל שניים(!) מפרקי העונה הקודמת, שסבבו אף הם סביב ניסיונותיו של מנדו לעזור לתושבים חסרי ישע מול ישות רעה ("Chapter 2: The Child"; "Chapter 4: Sanctuary"). כמו כן, יחסית לכוכב הכי גדול שיצא מהתוכנית הזו, בייבי יודה משומש בצורה מאוד מועטת בפרק - פחות אקשן, ויותר "הנה שוט שלו מגיב בבהלה למה שמתרחש". ייתכן וזה רעיון חכם, כי בכל זאת למדנו על בשרנו מה קורה אם נותנים לדמויות המשנה החמודות לתפוס את אור הזרקורים טו מאץ' (מיניונים, מישהו?), אך אין ספק שאפשר היה לתת לו יותר פעילות ונפח כאן. עם זאת, פה בערך נגמרות הטענות שלי על הפרק - פורמט ה-Serial, כפי שהיה נהוג לקרוא לכך בהוליווד של שנות ה-40, שבו גיבורינו יוצא - יחד עם בן טיפוחו הירוק - כל שבוע להרפתקה חדשה בגלקסיה עובד שוב ושוב ומדגיש את הקסם וההשקעה שהולכים לפרוייקט הזה. היי, אפילו עניין ה-"פרק בשבוע" מביא משב רוח כה מרענן בעולם שבו כל פלטפורמת סטרימינג שמכבדת את עצמה מפילה על צופיה כל יום 40 סדרות עם 19 פרקים כל אחת - בבת אחת. משאלתי שאכן הרטרו ידבוק במקבלי ההחלטות, והפורמט החדש-ישן הזה יחזור לשוק.
ועם ב-"Serial" עסקינן, אין מנוס מלדבר על העובדה שמבין כל מערבוני החלל שהתוכנית ניסתה לארגן לנו במהלך העונה הקודמת (וכולם היו מעולים), זה הטוב ביותר מביניהם. הכל כאן - מהסיפור הישן-נושן של אויבים שנאלצים לשתף פעולה מול אויב גדול יותר - משל היו אינדיאנים וקאובויז ששמים את הסכסוך בצד כדי לטפל בכוחות עויינים - ועד הליהוק של טימותי אוליפנט, שהוכיח עם טרנטינו בשנה שעברה ב"היו זמנים בהוליווד" עד כמה הוא טוב ב-"קאובוי הנאמן והממזר השכונתי שלכם" - מוביל לפרק שנראה כאילו סרג'יו ליאונה עצמו התבקש לביים אותו מהעולם הבא. כך "המנדלוריאן" ממשיכה לעשות כבוד גם ליצירות קולנעיות ולסיפורי פולקלור בז'אנר, וגם לטרילוגיית הסרטים המקורית, שלקחה השראה בדיוק מאותן הסוגות כדי לבסס את עולמה היצירתי.
מה שמוביל אותי לפיל שבחדר - בובה פט. סיפור מציאת השיריון ע"י ונת' ושימושו במהלך הקרב נגד תולעת החול ("חולית", היזהרי!) יחד עם המנדלוריאן מעלה את רמת הסיפוק ה-"פאנדומי" (Fandom) וגם קורצת בצורה מרומזת ליקום הרחב יותר והלא קאנוני של "מלחמת הכוכבים", שם בובה פט אכן שרד את גורלו המר בסוף "שובו של הג'דיי". הקריצה הזו ממשיכה עד לסצנת הסיום, שבאה ופותחת לך את העיניים בחוזקה - בובה פט אכן חזר (בגילומו של טמורה מוריסון, ששיחק את אביו של בובה, ג'נגו פט בסרטי הפריקוולים, ודיבב את שורות הילד להוצאות המחודשות של סרטי הטרילוגיה הראשונה). עם זאת שחזרתו של פט לסדרה הייתה ידועה מראש (שמועות על כך החלו להתרוצץ כבר בעת שידורה של העונה הראשונה, וההודעה הרשמית הגיעה במאי השנה), קשה שלא לפחד מהתערבות של דמות שכה קשורה ב-Lore המרכזי של הפרנצ'ייז בסדרה כה מנותקת מכל השאר. אבל עדיין, בזכות היותו של דייב פילוני - מלך היקום המורחב של "מלחמת הכוכבים" - מפיק שותף בתוכנית, אני סמוך ובטוח שלפט תמצא העלילה הנכונה שתשמור על המשכיות סיפורו ובו זמנית על הסטייל המיוחד של הסדרה.
לסיכום - גם אם מנדו ממחזר עלינו עלילות, אני אהיה שם לאורך כל החמישים דקות (ויותר). אז עד שבוע הבא - This is the way.
*דבר הבת דוד: מעריצה שיכולה לשים אותי בכיס הקטן בכל הנוגע ל-"מלחמת הכוכבים" היא בת דודי בת ה-9, שלה כבר שנים רבות של הבנה בתחום וחידונים אינטרנטיים רבים על "איזה דקה בדיוק קיילו רן פתח את הלייטסייבר שלו" שעברה בהצלחה. כפי שצפינו יחד בעונה הקודמת, כך נעשה גם הפעם - והנה ביקורתה הראשונית על פרק 9: "אוו יש לו את הכוח??" (על קרב המבטים בין מנדו ל-ונת', שעוררה בי מחשבות על קלינט איסטווד ועל הילדה - מארק האמיל); "אמרתי לך שהוא לא מת??" (על תולעת החול העקשנית), ולסיכום - "היה פרק נחמד… אה.. אבל היו יכולים לנסות יותר".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה