שמחה רבה, שמחה רבה - נובמבר הגיע, האלווין בא. ולכבוד המאורע החגיגי החלטתי לחזור לקלאסיקה קריפית - אבל מזן אחר. כן, לא מדובר פה ב-"מגרש השדים", או "סיוט ברחוב אלם" או הסרט המתוק והעדין "The Human Centipede" (אם אתם לא מכירים את זה, אל תכירו את זה.) - אלא ב-"פרנקנשטיין הצעיר" ("Young Frankenstein") מ-1974. אז איך שסרט שבוים ע"י אדם שגילם דמות בשם יוגורט (כפרודיה על יודה), וכיכבו בו ווילי וונקה ואבא של ריי רומנו ב-"כולם אוהבים את ריימונד" הוא סרט שראוי לחג הזה?
קודם כל, בואו נבהיר מראש: זה סרט של מל ברוקס. זאת אומרת, אם שמעתם את השם זה איפשהו במהלך חייכם, אתם יודעים מה עבודתו כוללת ולמה הוא הגאון שהוא. לכן, זה לא מפתיע ש-"פרנקנשטיין הצעיר" מתרכז בנכדו של המדען המשוגע המפורסם ההוא מהסיפור החרוש-עד-תום של מרי שלי, שמתכחש לההיסטוריה המשפחתית המפוקפקת שלו ולשם משפחתו הטעון (ומתעקש שזה נהגה כ-"פ-ר-ו-נ-ק-נ-ס-ט-י-י-ן!!"), עד שהעבר נוקש בדלת וסב-סבו מוריש לו את אותה טירה נודעה לשמצה בטרנסילבניה, ואיתה הסוד להחיית המתים - שמושך אותו פנימה. כן, זה אכן נשמע מספיק מל ברוקס, אך זה גם נשמע רציני מידי עבורו - וכאן נכנס לתמונה ג'ין וויילדר המנוח. ויילדר, שותף ותיק של ברוקס עוד מימי "המפיקים" החל לגלגל את הרעיון בראשו מעט לאחר הצלחתו המסחרית הראשונה, בבימויו של וודי אלן - "כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)" (כן, למרות שעד היום ויילדר חקוק בתולדות התרבות הפופולרית כווילי וונקה, "ווילי וונקה ומפעל השוקולד" מ-1971 היה הצלחה קופתית צנועה). היה זה סוכנו שהציע את שני מוחתמיו החדשים לככב בסרט - השחקן פיטר בויל (אז שחקן מוערך לא פחות - "המועמד" של רוברט פורד, לדוגמה) כמפלצת המדוברת והקומיקאי שהפך את הפזילה למקצוע - מרטי פלדמן - כעוזר הדוקטור, איגור, או בעצם איי-גור. אותו סוכן הציע גם לצרף את ברוקס לפרוייקט כבמאי, אבל כשברוקס שמע את הפיץ' הראשוני - הוא לא ממש התלהב: "הייתי באמצע השבועות האחרונים לצילומי "אוכפים לוהטים" איפשהו ב-"עמק האנטילופות" בקליפורניה, וג'ין ווילדר ואני עצרנו להפסקת קפה כשהוא אמר לי שיש לו רעיון לעוד סרט 'פרנקנשטיין'. אמרתי: 'לא עוד אחד! היה לנו כבר את הבן של, הבן-דוד של, הגיס של.. אנחנו לא צריכים עוד פרנקנשטיין!'", סיפר ברוקס ל- "Los Angeles Times" ב-2010, "אבל הרעיון שלו היה מאוד פשוט: מה אם הנכד של ד"ר פרנקנשטיין לא רצה שום קשר עם משפחתו whatsoever. הוא מרגיש מבויש מלהיות קשור למשוגעים האלו. אז אמרתי: 'זה מצחיק'". כך, הבמאי המהולל נכנס לספינת השיגעון של ווילדר, ואט אט שניהם בנו יחד את התסריט - ווילדר הביא את החזון והפן הרציני יותר, ואילו ברוקס הביא כמובן את ההומור החד ואת משחקי המילים שגורמים לננסי ברנדס להחוויר ("!Roll, roll, roll in ze hay"). למרות העבודה הקולברטיבית הזו, ווילדר וברוקס הסכימו ביניהם על לפחות חוסר שיווין אחד בתחום מרכזי: ווילדר יככב, אבל ברוקס - לא. "הוא אמר 'אם אתה לא בסרט, אני אעשה את זה' (צוחק). 'יש לך מנהג לשבור את הקיר הרביעי (כלומר, להפוך את הדמויות בסרט למודעות לכך שהן בסרט -ד"ע), אם תרצה או לא. אני רק רוצה להשאיר את התסריט כמו שהוא. אני לא רוצה שזה יקרוץ יותר מידי לקהל, אתה יודע.'", אמר ברוקס ב-2012. ואכן - במבט חוזר אחרי כל השנים הללו, ווילדר וברוקס צדקו בהחלטתם: הסרט מתפקד הן כפרודיה חסרת מעצורים והן כסרט עלילתי עם התחלה, אמצע וסוף ולא פשוט כפארסה לאורך כל אורכו.
כמובן, שאין סרט של ברוקס (כמעט) בלי הקאסט הקבוע: מדלין קאן המנוחה ("אוכפים לוהטים", "ההיסטוריה המטורפת של העולם", "מתח גבוה") כארוסתו הנשמרת מידי של הדוקטור, שאוהבת לזמר במצבים לא רגילים; קלוריס ליצ'מן (שזכורה לעד כפיליס מ-"המופע של טיילר מור") כפראו בלוכר, מנהלת האחוזה שסוסים צוהלים כל פעם ששמה נשמע; קנת' מארס ("המפיקים", "ימי הרדיו") בהופעה באמת זכורה כמפקח המקומי קמפ, עם יד ממתכת שדורשת כיוונון ומבטא שנשמע כאילו הוא בלע את הלשון שלו; ואפילו ג'ין הקמן האגדי, כעיוור הכפר בהופעה כה לא רגילה עבורו, כך שלא האמנתי שמדובר בו עד שלא ראיתי את הקרדיט. אך יותר מכל - מרטי פלדמן כאיי-גור גונב את ההצגה בכל סצנה שהוא נמצא בה, וזה לא מעט - מה שמעורר את התהייה לאן הקריירה שלו הייתה יכולה להתפתח אלמלא נפטר בגיל 48 בלבד מהתקף לב על סט הסרט "Yellowbeard" (בבימויו של עוד קומיקאי בריטי שהלך לעולמו הרבה יותר מדי מוקדם, גרהאם צ'אפמן).
כפי שציינתי מקודם, נגיעת היד של ברוקס מאוד מורגשת כאן - במיוחד בסצנת "Puttin' On the Ritz" האייקונית - אבל גם הטאץ' האומנותי שלו, כאשר הוא מנסה בכל כוחו לתת לנו תחושה שמדובר בסרט "פרנקנשטיין" אמיתי משנות ה-30: הקרדיטים בראשית הסרט במקום בסופו, מעברים ספציפיים בין סצנות (פיידים, "חור" שהולך וקטן), בדיאלוג (כשאחד מגורמי אכיפת החוק בכפר אומר שהם מודעים למה פרנקנשטיין מסוגל ע"פ חמש היתקלויות קודמות - ברוקס רומז לחמשת סרטי "יוניברסל" הראשונים בסדרת "פרנקנשטיין") וכמובן - הצילום בשחור-לבן, שמבטא השתחררות גם מהטכני-קולור הגדול של הוליווד הישנה. כך -"פרנקנשטיין הצעיר" הוא גם תזכורת ליכולותו של ברוקס כקולנוען מדופלם מלבד היותו סתם "אדם מצחיק".
לסיכום, "פרנקנשטיין הצעיר" הוא סרט נהדר להלוואין 2020 - לא חושש מהאימה (כמו השנה הזו), אבל מזכיר לנו כמה מגוחך הכל יכול להיות (כמו השנה הזו..) - היי, הם אפילו חוככים מרפקים! MelBrooksknew#.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה