בשני האחרון הגיעה לסיומה ההפקה היקרה ביותר בתולדות תעשיית הטלוויזיה הישראלית, ואולי גם זו שתישאר לא מעט זמן במוחות הקולקטיביים שלנו - "שעת נעילה". אז כמה נקודות לסיום:
• חלק מהביקורת שנשמעה כנגד הסדרה שידרה "מסר אנטי-מלחמתי אוניברסלי מידי", אבל עדיין - מתי בפעם האחרונה ראיתם גם סדרה ישראלית עם מסר כזה? סביר להניח שעבר די הרבה זמן. ישראל היא מדינה שלרוב פועלת בצורה שמרנית, ומעבירה מסרים שמרניים. זה לא שחס וחלילה התקיימו תוכניות בעבר שעודדו יציאה למלחמה אבל גם לא היו אלו שעשו את ההפך. הפקה בסדר גודל כזה שמעבירה חלק לא מבוטל מזמנה בהצגת זוועות המלחמה (בצורה די גרפית יש לציין), ב-"העזה" להראות שיחות כנות בין שני הצדדים הלוחמים - בקרב ובשבי ואפילו - רחמנא לצילן - להציג ספקות או הרהורים במטרות החיילים בלחימה.
• מה שמוביל אותי לעוד שני נושאים כואבים שניסו לטפל בהם כאן: האפליה העדתית בישראל והלומי הקרב. בעוד שבארה"ב, נושאים כאלה מטופלים במדיה הקולנועית עוד מסוף שנות ה-70 - מה-"טירוף" שאוחז ב-"אפוקליפסה עכשיו" ועד החרטה על לחימה בעבור אומה כפויית טובה ב-"הזהב של נורמן" מלפני כמה חודשים - בישראל העניין נשאר בתור טאבו במשך עשרות שנים. גם בשנים האחרונות, שהפסיקו לטאטא את האבק מתחת לשטיח ופתחו את הנושאים הללו, ההסתייגות נשארה. "שעת נעילה", אם כך, היא חיטוט עמוק בפצע ענק. נכון ל-2020, כמעט 10% מ-52,000 נכי צה"ל הם נכים בגין פגיעה בפוסט טראומה. תנו למספר הזה לחלחל.
• עוד טענה שנשמעה כנגד הסדרה היא חוסר התאמתה לעיתים לאירועים ההיסטוריים שקרו במציאות. נכון, ככל הנראה לא הייתה חיילת על טנק בקרבות הבלימה האחרונים, ואיש תרבות לא רץ בבסיס והשתלט על הקשר - אבל "שעת נעילה" לא נועדה להיות דוקו, או ספיישל בערוץ ההיסטוריה. לדעתי, ברגע שסדרה מונעת משיקולי מסר או פיתוח הדמויות, מידת ההשפעה שלה או החשיפה שלה תגדל.
כי בסופו של דבר, שמענו הרבה דברים על המלחמה ההיא, אבל לא ראינו הרבה דברים כמו "שעת נעילה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה