פנים - חלל לבן ורחב. גבר ואישה נאים למראה מתקרבים זה לזה. "הגיע הזמן שגם האהבה תתפתח", מכריז קולו של הגבר ברקע, "כעת אתם ואהוביכם יכולים סוף סוף להתחבר. כל מחשבה, כל רגש, משותפים". חוץ - מדבר צחיח. חור ביוב נפתח באדמה. מתוכו יוצאת מלוכלכת וחנוקה האישה. הטראומה עדיין עוטפת אותה, אך האישה נחושה לסמל דבר אחד - אצבע משולשת לאחוזה הגדולה שברקע - ביתה הקודם. אלו הן הסצנות הראשונות בסדרת הקומדיה השחורה החדשה - "Made for Love" - אותה עיבדה הסופרת אליסה נאטינג (יחד עם דין בנקופולוס, כריסטינה לי ופטריק סומרוויל) עבור שירות הסטרימינג "HBO Max" (שלא זמין בארץ, וזה למה, למרבה הצער, הסדרה לא עלתה לשידור במחוזותינו) ע"פ ספר שהוציאה לאור ב-2017 באותו השם. התוצאה היא מופרזת, אבסורדית ושחורה כמו שהווייב ששתי הסצנות הראשונות מספקות, אבל "Made for Love" אף פעם לא שוכחת מה מטרתה העיקרית כאן - לשאול אותנו עד כמה זוגיות היא רצון משותף באמת.
נאטינג מספרת את סיפורה של הייזל גרין (כריסטין מיליוטי), אשתו בת ה-30 ומשהו של מיליארדר ההיי-טק ביירון גוגול (בילי מגנוסן; "אלאדין" גרסת 2019) - כן כן, הבנתם את הקטע - שנדמה כי זו הגדרתה היחידה. בתוך ביתם המשוכלל והאינטרקטיבי באמצע המדבר, הייזל וביירון חיים בניתוק מוחלט מהסביבה, ומנסים לשפר את חווית החיים שלהם בכל דרך - מדירוג אורגזמות ועד שנ"צ קבוע. זאת אומרת, ביירון מנסה "לשפר" להייזל את החיים, ע"י ניטור אובססיבי 24/7. כשהייזל לומדת שהיא שפן הניסיונות של ביירון בניסוי השאפתני שלו ביותר עד כה - "Made for Love", שבב שיוחדר לשני השותפים בזוגיות ויוביל אותם ל-"נירוונה"; ללא ריבים, ללא סודות, ללא אי התאמת ציפיות - היא חשה כי הגיעו מים עד נפש והמעקב המתמשך חייב להפסיק. לשם כך, היא בורחת באישון לילה - לאחר 10 שנים שלא יצאה מביתה - מאחוזת הפאר, וחוזרת לעיירת ילדותה הענייה. שם היא פוגשת באביה הרקלוסיבי (ריי רומנו האגדי), שמנסה להתגבר על מות אשתו מסרטן ע"י בובת סקס צמודה - או לדבריו, "שותפה סינתטית" - ומתוודעת לאמת הנוראית: השבב כבר נמצא במוחה.
כאמור, הציניות והיצירתיות השחורה כאן. מהמצב האבסורדי אליו נקלעת הייזל - בעלה צופה בכל תנועה בעודה מנסה לסדר את המשקעים מהעבר עם אביה שהפך ל-"מוקצה" בעיירה - ו-"החושבים" שהיא צריכה לעשות עם עצמה - לאן עכשיו? אבל המסר שחותר תחת כל שמונת פרקי הסדרה הקצרה תמיד צף מחדש תחת המטאפורה. במובן זה, "Made for Love" לא שונה ממקבילתה (השונה מאוד) מהחודש, "הפלקון וחייל החורף", שהשתמשה באלמנט הפנטסטי ובאירועים גדולים מהחיים בשביל לעסוק בבעיות ארציות מאוד. בעיות שמתרחשות סביבנו מידי יום. נאטינג רוצה לעסוק בבעיה רלוונטית מידי - זוגיות רעילה. קצת נתונים טריים עבורכם: בין השנים 2018-2020, אירעו בישראל 69 מקרים של רצח נשים - ב-24 מביניהם החשוד המיידי היה בן הזוג; בשנים 2018–2019 נפתחו כ-30,000 תיקי משטרה על עבירות אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן. הנתונים הפחות יבשים הם התגובה "המתבקשת" של החברה: "מי היה יכול היה לשער?", "הוא היה נראה כל כך נחמד ואוהב", "אולי היא עשתה לו משהו", "למה היא לא ברחה בזמן?". "Made for Love" מבקש להכניס אותנו למקרה קיצוני ומופרך עוד יותר כדי שנבין סופית כמה שאלות אלו נוראיות מטבען.
מה באמת עובר על אישה "כלואה"? המחשבה המתמשכת מצד הגבר הרעיל שהוא ורק הוא מבין מה הכי נכון לזוגתו; ניצול האישה "הפגיעה" (לאחר משבר משפחתי, כפי שמוצג כאן) לטובת צרכיו של הגבר בתואנה ש-"ידאג לה"; המונח "Gaslighting", שנהיה יותר ויותר נפוץ לצערנו, לפיו הגבר מפעיל מניפולציות רגשיות על האישה במטרה לגרום לה להאמין שהאשמה לפגם ביחסיהם או לאירוע שלילי הוא עליה; וכמובן, תחושת הבעלות של הגבר על אשתו, "בובה חיה" - מהנחת הטבעת על אצבעה של האישה, לבעל יש "זכות מוחלטת" לדעת לאן הולכת אשתו ומה בדיוק היא עושה שם (אין פלא שהייזל מזדהה לא פעם בקול עם דיאן, בובת המין של אביה) - את כל האלמנטים האלה חווה על בשרה הייזל במהלך הסדרה. לכן, מה שנראה על פניו רעיון ביזארי וייחודי, התסריט לא פוחד לגשת ישירות לדברים רציניים ואנושיים הרבה יותר, מבלי לזלוג ישר לבדיחה או רגע מסעיר. אם כך, זהו לא צעד מפתיע מצעד נאטינג כשהצד הפחות "סקסי" בדיון על זכויות הנשים בזוגיות מופיע בסדרה - החופש "האמיתי" ברגע שאחרי. מה קורה כשאישה מקבלת את הגט שרצתה, עוברת את הליך הגירושין, אך לא מקבלת "חופש מלא"", כשעליה לדאוג לילדיה/בני משפחתה/משפחת גרושה או אפילו גרושה עצמו? האם זהו בכל זאת חופש לפעול כאוות רצונה, כיוון שהיא בוחרת להקדיש את זמנה לדאגה וטיפול, או שזו הוא פסואודו-חופש, שמצהיר רק על הנייר שהיא רשאית לעשות כיכולתה? כך "Made for Love" נוגע בנושא רגיש - החופש הנשי להיות לא חופשיה, והתפקיד הכובל של האישה כמטפלת בחברה הפטריכיאלית.
מיותר לציין ששום דבר מזה לא היה עובד בלי הכישרונות המתפרצים של הקאסט, אך למי שמכם שלא מיודע ליכולותיה המופלאות של כריסטין מיליוטי, התקציר הזה עבורכם: וטרנית של תפקידי "אישה שמוצמדת לגבר ילדותי ומשוגע, סופגת לא מעט ובסוף משנה גם אותו (רצוי במדבר)" - לראייה: "פאלם ספרינגס", "USS Callister" ב-"מראה שחורה" (בו כיכבה לצד מגנוסן), המחזה "לזארוס" ועוד - מיליוטי מביאה את ניסיונה הרב לסיפור שעל פניו נראה דומה (מדבר; גבר משוגע וכו'), אך נותן לה את מרבית הבמה לעצמה וליכולותיה. תוך ניצול עיני האיילה הפעורות שלה (אפיון פיזי שעוד שחקנית בת דורה, אניה-טיילור ג'וי, יודעת לנצל היטב) והתחושה שמדובר בבחורה תמימה ו-"זורמת", מיליוטי שוב שוב חותרת תחת ציפיות הקהל ואלה שעומדים כנגדה כשהיא מציגה דמות לא מתפשרת - גם כשהרע מכל קורה לה - שתמיד נראית על סף שבירה מנטלית, אך לרגע לא מאבדת מהאנושיות שלה וממה שגורם לנו להזדהות איתה מלכתחילה. ההחלטה להמר על מיליוטי לתפקיד הראשי, כשהיא עדיין "הבחורה ההיא מ..." לאנשים רבים משתלמת ובגדול - אם היא ואליזבת' אולסן (עבור "וונדה-ויז'ן" כמובן) לא יהיו מועמדות (או בדיבור למועמדות) כשתגיע עונת פרסי הטלוויזיה, משהו כנראה באמת לא עובד בהוליווד. עם זאת, חשוב מאוד לציין את התפקידים התומכים של מגנוסן ורומנו: הראשון יוצר נבל על שהופך במהלך הסדרה לדמות יותר עיוורת למעשיה האיומים ויותר מעוררת רחמים, ואילו השני - שמוטבע בזיכרון הקולקטיבי שלנו כביש-גדא עם קול מצחיק - מוכיח שגם רגש וצעדים לא אגוצנטריים יכולים להגיע מדמויות פגומות.
לסיכום, אין ספק "Made for Love" הייתה יכולה להיות הרבה יותר חתרנית וסאטירית לגבי לא מעט מבעיות החברה המודרנית (לדוגמה, ההתייחסות המועטית לפן האתי-כללי בהמצאתו המטרידה של גוגול - מלבד המעקב אחר אשתו, נדמה שהביקורת המרומזת כנגד אובדן הפרטיות ההולך וגדל בעידן הדיגיטלי קצת נעלמת לאורך הסדרה), אבל נדמה שמלכתחילה לא היה מדובר בניתוח אירוע אלים וגברי א-לה שירה איסקוב - אלא תצוגה של הרעיון הביזארי ביותר שאדם יכול להעלות על הדעת, ובאותו הזמן, ההתפתחות הריאלית ביותר שיכולה לקרות בחברה שמפעילה לחץ ואשמה לא מבוטלת על האישה בזוגיות, ועדיין - אחרי כל הקדמה - רואה בה כחימר ביד היוצר, הגבר. נאטינג, מיליוטי ושות' באים להגיד לנו - כן חופש נשי הוא בפתח, גם אם לא שלם, גם אם יגיע בדם וזיעת אפנו. הוא יגיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה