אחרי הזכייה בפרס הבימוי בפסטיבל ונציה, שלוש הזכיות הגדולות בטקס פרסי גלובוס הזהב (המוקצה) – סרט הדרמה, השחקן הראשי והבמאי – והעמידה בראש כל רשימת "סרטי השנה" שמכבדת את עצמה, "כוחו של הכלב" חוזר להובלה בטקס החשוב ביותר: האוסקר. המועמדויות לטקס פרסי האוסקר לשנת 2022, ה-94 במספר, הוכרזו היום (ג') לפני כשעות ספורות, כשהמערבון הדרמטי המדובר של ג'יין קמפיון (ע"פ ספרו של תומאס סאבאג') עומד בראש רשימת המועמדים עם 12 מועמדויות, כולל הסרט הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, השחקן הראשי הטוב ביותר לבנדיקט קמברבאץ', שחקנית המשנה הטובה ביותר לקירסטן דאנסט, שחקני המשנה הטובים ביותר לקודי סמית'-מקפי וג'סי פלמונס והבמאי/ת הטוב/ה ביותר לקמפיון עצמה. מלבד התוספת הרצויה של פלמונס לתערובת, מרבית המועמדויות בקטגוריות הללו אינן באות בהפתעה וככל הנראה מובטחות לנציגי "כוחו של הכלב" (לכל הפחות, לקמברבאץ' ומקפי, שניהם עם זכיות רבות לשמם עד כה במירוץ). בגזרת הבימוי, התחרות מעט אחרת – מול קמפיון הניו-זילנדית עומדים הפייבוריט קנת' בראנה ("בלפאסט"), הטוען לכתר שנים רבות פול תומאס אנדרסון ("ליקריץ פיצה"), ההפתעה המוחלטת מצד ריוסוקה המגוצ'י ("הנהגת של מר יוסוקה") ו-"האויב" המושבע של קמפיון, שעמד מולה בדיוק באותה פוזיציה לפני קרוב ל-30 שנה, בטקס האוסקר של 1994, סטיבן ספילברג ("סיפור הפרברים"). אז, אחרי זכייה ב-"דקל הזהב" בפסטיבל קאן, הועמדה קמפיון בקטגוריה הדומה באוסקר והפכה לאישה השנייה אי פעם שהגיעה למעמד זה. ספילברג, עם סרטו "רשימת שינדלר" "גנב" לקמפיון את אור הזרקורים והרוויח את פרס הבימוי ופרס הסרט הטוב ביותר, כשקמפיון נאלצה ללכת הביתה "רק" עם הפרס התסריט הטוב ביותר.
כך, קרוב לכל דבר במועמדותה של קמפיון גובל בהיסטוריה: מועמדותה בקטגוריה הופכת אותה לאישה השנייה אי פעם שמועמדת פעמיים בקטגוריית הבימוי (מלבדה, רק 6 במאיות נוספות היו מועמדות לפרס, כל אחת מהן במועמדות אחת בלבד); אם תנצח, תהיה זו הפעם הראשונה בתולדות הטקס ששתי במאיות זוכות שנה אחר שנה, לאחר זכייתה של קלואי ז'או בשנה שעברה על סרטה "ארץ נוודים". הכוח הנשי לא מסתיים רק בקמפיון – גם צלמת הסרט, ארי וגנר, הפכה הפעם לאישה השנייה בלבד אי פעם שמועמדת לקטגוריית הצילום הטוב ביותר.
אם כבר בספילברג עסקינן, אזי גם מועמדותו שלו היא היסטורית: הבמאי הותיק מצטרף לידידו מרטין סקורסזה ונכנס למועדון אקסלוסיבי של במאים עם שמונה או יותר מועמדויות לאוסקר (השניים האחרים הם במאי "תור הזהב" של הוליווד, בילי ווילדר ו-וויליאם וויילר). העיבוד הנוסף של ספילברג למחזמר הנודע "סיפור הפרברים" אמנם כשל בקופות, אך הרוויח 7 מועמדויות נוצצות השנה (כולל הסרט הטוב ביותר), כולל זכייה כמעט מובטחת של אריאנה דבוז, שמגלמת את אניטה – תפקיד עבורו ריטה מורנו (שמככבת אף היא בסרט החדש) זכתה בדיוק לפני 60 שנה, על הגרסה המקורית למחזמר. עוד במאי שלו ההכרזות היום היו חגיגיות במיוחד, הוא קנת' בראנה – שסרטו "בלפאסט" האינטימי והנוסטלגי הוא בין המובילים בטבלאות ההימורים לזכייה גורפת בטקס השנה, כולל בפרס הנחשק ביותר – הסרט הטוב ביותר. עם 7 מועמדויות בטקס הנוכחי, השחקן השייקספירי הפך לאדם הראשון שהועמד בשבעה קטגוריות שונות במהלך חייו (כולל התסריט המעובד, שחקן המשנה, השחקן הטוב ביותר וכו'). עם זאת, אם יזכה באחת מהמועמדויות (בראנה גם כתב את סרטו האחרון), תהיה זו זכייה ראשונה לשמו. בראנה אמר בתגובה לחדשות המשמחות כי הוא חושב על "אמי ואבי, וסבי וסבתי -כמה הם היו גאים להיות אירים, וכמה העיר הזו חשובה עבורם. הם היו לבטח המומים מהכבוד הזה – כמוני. בהתחשב בקרבה של הסיפור אליי, זה יום נהדר לי, למשפחתי ולמשפחת הסרט". "בלפאסט" יהיה נוכח בטקס השנה גם בזכות מועמדותיהם של קירן הינדס בקטגוריית שחקן המשנה ושל ג'ודי דנץ' בת ה-87 בקטגוריית שחקנית המשנה (שהופכת אותה לשחקנית המבוגרת ביותר שהועמדה בקטגוריית משחק, לאחר מועמדותו של כריסטופר פלאמר בן ה-88 לפני כ-5 שנים).
עוד שם חזק במירוץ ומוביל בטקס השנה הוא העיבוד הכה-מצופה לאפוס הספרותי של פרנק הרברט, "חולית". למרות שעשרת המועמדויות שלו (כולל עיצוב תלבושות, סאונד, אפקטים, צילום ועוד) אינן דבר של מה בכך כשמדובר בסרט מדע בדיוני (גם הוא ייחשב ל-"איכות" בעיני חברי האקדמיה), עצם מועמדותו – כולל בקטגוריית הסרט הטוב ביותר – ללא מועמדות לאיש שיזם את הפרוייקט השאפתני, גם כשזה לא היה נראה אפשרי במיוחד – הבמאי הקנדי דני וילנב ("בלייד ראנר 2049") – מאכזבת במיוחד.
אך לא רק ההתעלמות מוילנב בקטגוריית הבימוי הייתה בגדר אכזבה במועמדויות שהוכרזו היום. למרות הוספתם המתוקשרת של חברי אקדמיה צעירים ומגוונים בשנים האחרונות, הכרזת המועמדויות היום עמדה בסימן שמרני, שמאתגר כניסה לכשרונות חדשים. כך, לדוגמה, בקטגוריית השחקנית הראשית, למרות הכנסתן של קריסטן סטיוארט ("ספנסר") ואוליביה קולמן ("הבת האפלה") שנעדרו מרשימת מועמדויות ה-"באפט"א" בשבוע שעבר, שמות חמים ונוצצים בעונת הפרסים הנוכחית – אלנה חיים ("ליקריץ פיצה"), ליידי גאגא (אחת ההצלחות היחידות מ-"בית גוצ'י" הקאמפי ומועמדת קבועה כמעט בכל טקס פרסים עד כה העונה), זוכת האוסקר בשנה שעברה פרנסס מקדורמנד ("הטרגדיה של מקבת'") וזוכת "גלובוס הזהב" הטרייה רייצ'ל זגלר ("סיפור הפרברים") – קיבלו כתף קרה מהאקדמיה, והוחלפו בניקול קידמן, עבור תפקידה המוחצן-יתר-על-המידה כלוסיל בול בסרטו של ארון סורקין, "הזוג ריקרדו" ו-ג'סיקה צ'סטיין כמטיפה הטלווזיונית תמי פיי ב-"עיניה של תמי פיי". באותה מידה, קטגוריית השחקן הראשי, בה התחרות צמודה בין קמברבאץ', גארפילד (שמועמד על "טיק, טיק… בום!" לאחר שנה מוצלחת במיוחד) ו-וויל סמית' (שאם יזכה בעבור תפקידו כאביהן של הטניסאיות ונוס וסרינה וויליאמס ב-"משפחה מנצחת", תהיה זו זכייתו הראשונה בפרס אחרי שנים רבות של עשייה) התעלמה כליל מכשרונות צעירים כדוגמת כוכב "ליקריץ פיצה" קופר הופמן, השחקנים-ילדים ג'וד היל ("בלפאסט") ו-וודי נורמן ("C’mon C’mon"), כוכבי עבר שערכו קאמבק השנה – ניקולס קייג' ("פיג") ו-סיימון רקס ("טיל אדום") – ומהתופעה שנקראית בראדלי קופר, שהתעלה על תדמית ה-"Everyman" שדבקה בו, והביא השנה שתיים מההופעות הטובות ביותר שנראו על המסך השנה – בתפקיד הראשי ב-"סמטת הסיוטים" של גיירמו דל טורו וכג'ון פיטרס הגדול מהחיים ב-"ליקריץ פיצה". גם כאן, "הזוג ריקרדו" "השתלט" – דרך מועמדותו של כוכבו חוויאר בארדם. כמו כן, חברי האקדמיה התעלמו לא רק מסרטים שאינם סרטי אוסקר "קלאסיים", וסיכויהם למועמדות היו נמוכים יותר – כדוגמת "האביר הירוק", "טיל אדום", "טיטאן" (למרות זכייתו ב-"דקל הזהב" בפסטיבל קאן בשנה שעברה), "אתמול בלילה בסוהו" ו-"אנט" (בשורה כואבת במיוחד בנושא, לפחות לי, היא אי העפלתו של שירם של "ספארקס" מהסרט, "So May We Start?", מרשימת המועמדים המקוצרת לרשימת המועמדים הסופית) – אלא גם מסרטים עם סיכויים גבוהים יותר לנוכחות, כדוגמת בכורת הבימוי של רבקה הול "חוצה את הקו" (כוכבת הסרט, רות נגה, הועמדה על תפקידה לפרסי ה-"באפט"א", "גלובוס הזהב" וה-"SAG"), סרטו המדובר של ווס אנדרסון "הכרוניקה הצרפתית", המחזמר המוערך "שכונה על הגובה", הדרמה הקומית "C’mon C’mon", המחזה המעובד "The Humans", סרט הדוקו המוזיקלי "הוולווט אנדרגראונד". גם מספר סרטים מרכזיים שכן הועמדו, זכו למספר מועמדויות מצומצם פי כמה וכמה ממה שצופה להם, כדוגמת: "ספיידרמן: אין דרך הביתה", שזכה במועמדות אחת בלבד (כרגיל, אפקטים מיוחדים) למרות שרבים האמינו שהיותו הסרט הרווחי ביותר של 2021 והסרט השישי הרווחי ביותר אי פעם בשנת קורונה יתגבר על תפיסת האקדמיה אותו כ-"סרט גיבורי על"; שירת הברבור של דניאל קרייג בתפקידו כג'יימס בונד ב-"לא זמן למות", שהסתפק רק בקטגוריית השיר הטוב ביותר לבילי אייליש (שככל הנראה גם תנצח בה); בכורת הבימוי של ג'ואל כהן לבדו, "הטרגדיה של מקבת'", שיוצאת למערכה רק עם שלושה מועמדויות לשמה (השחקן הטוב ביותר לדנזל וושינגטון, הצילום הטוב ביותר והתפאורה הטובה ביותר); "טיק, טיק… בום!", שבעיני רבים היה המחזמר המוצלח ביותר השנה, הסתפק בשתי מועמדויות בלבד (השחקן הטוב ביותר לאנדרו גארפילד והעריכה הטובה ביותר); ו-"סמטת הסיוטים", שלמרות המועמדות המפתיעה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, פספס לחלוטין את הקטגוריות הנחשבות ועבר ישירות לקטגוריות הטכניות. במקום אלו, שלטו סרטים עם דעת קהל ציבורית שנויה במחלוקת יותר, כדוגמת "אל תסתכלו למעלה" ו-"הזוג ריקרדו". העובדות מעידות שמשנה לשנה, טקס הפרסים הנוצץ מאבד מזוהרו, ואחוזי הרייטינג רק הולכים ומצטמצמים. אם האקדמיה מעוניינת לשנות זאת, זו ככל הנראה לא הדרך.
ולמרות זאת, גם הפתעות מועטות קרו בהכרזת המועמדויות היום: נוכחותו של העיבוד לסיפורו של הסופר היפני המפורסם, הארוקי מוריקמי, "הנהגת של מר יוסוקה", לא רק בקטגוריית הבימוי והתסריט המעובד אלא גם בקטגוריית הסרט הטוב ביותר היא היסטוריה של ממש, שככל הנראה לא הייתה מצליחה להתקיים ללא סיועם של "כוכבי עבר" כמו "פרזיטים" ו-"מינארי"; גם נוכחותו של "קודה", הרימייק מחמם הלב לסרט הצרפתי "משפחת בלייה", בקטגוריית הסרט הטוב ביותר שוברת את הסטיגמה שסרטים שיוצאים בתחילת השנה או באמצעה אינם מגיעים לגבהים בטקסי האוסקר. סרטה של שיאן הדר עשה היסטוריה נוספת באמצעות מועמדותו של טרוי קוטסור, אבי המשפחה בסרט, בקטגוריית שחקן המשנה – דבר שהופך אותו לשחקן החירש השני בלבד שזוכה לכבוד (לאחר זכייתה של שותפתו לסרט, מרלי מטלין, בפרס השחקנית הראשית עבור "ילדים חורגים לאלוהים" ב-1986). גם מועמדותו של הסרט הדני המצליח "האדם הגרוע בעולם" לפרס התסריט המקורי הטוב ביותר ומועמדויותיהן של ג'סי באקלי ("הבת האפלה") ואונג'אנו אליס ("משפחה מנצחת") בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר ו-פנלופה קרוז ("אמהות מקבילות") בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר לא היו דבר של מה בכך, ולכן לגמרי ראויות לציון.
אז מי יהיה הזוכה הגדול? אין ספק שהקרב מגוון ולא ברור לגמרי – ל-"בלפאסט" ו-"כוחו של הכלב" זכיות מרובות בסבב הפסטיבלים ובטקסי הפרסים שהתקיימו עד כה, אך דווקא הצבעוניות, הקלילות והנוסטלגיה של "סיפור הפרברים", האפיות של "חולית" או דווקא המסר המעצים והייצוגי של "משפחה מנצחת" ו-"קודה" יכולים לתת קונטרה בשנה שחורה למדי כמו זו. מועמדים פחות אפשריים, כדוגמת "ליקריץ פיצה", "סמטת הסיוטים" ו-"הנהגת של מר יוסוקה", יכולים להוכיח את היצירתיות של חברי האקדמיה אם יזכו בתואר הנכסף. ועדיין, למרות הגיוון והתחרות שלגמרי קיימת, האקדמיה הייתה יכולה להתאמץ טיפה יותר גם השנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה